יום ראשון, 23 בפברואר 2014

"לפי החוקים שלי"- ראיון עם נעה זני לרגל פאנל "עכשיו אני"

את נעה זני אני מכירה די מההתחלה, כלומר מההתחלה של העסק שלי. נפגשנו בסדנא שעשיתי בפרדס חנה לפני שנים ומאז התחילה דרכנו המשותפת. בהמשך ליוויתי אותה ואת העסק ומשם התפתחה חברות נפלאה. אני מכירה את נבכי העסק של נעה, אני מכירה גם את נעה והיא מעוררת השראה בעיני. אני רואה את הדרך שהיא עשתה , אני רואה את הדיוק, את הכנות, את החופש, את העצמאות שהיא השיגה וביקשתי ממנה לקחת חלק בפאנל באירוע הבוקר לעצמאיות "עכשיו אני".

נעה זני, צלמת ובעלת הסטודיו "אוצרתרגעים", מתגוררת בפרדס חנה עם בעלה ושלושת ילדיה המקסימים. נעה היא רוקיסטית, גולשת, יוצרת, חוקרת, צוחקת ובעלת תשוקה אין סופית לחקור את אנשים ועולם דרך מצלמה.
אומרים שלקוחות הם כלי השיווק הטוב ביותר, אבל אצל נעה זה סיפור מליגה אחרת. לכל מקום שאני מזדמנת נשים שאני לא מכירה מגלות לי שהחלום שלהן הוא לשווק כמו שנעה זני משווקת. זה פוגש אותי המון!  מה בשינוי שהיא עשתה אפשר לעביר הלאה, מה היא יכולה ללמד אתכן ואיך גם אתן תוכלו?

נעה זני אוצרת רגעים
למען גילוי נאות, אני מאד גאה בה, אני כל כך שמחה, כל כך כיף לראות את זה, להיות חלק מההצלחה שהיא הרבה מעבר לכסף, לפרויקט מוצלח, היא הצלחה להפוך להיות עצמאית. עצמאית זה לחולל חיים בעסק שלך מתי שאת רוצה באופן שבו את רוצה. אני נרגשת כי זו לקוחה, כי זו חברה וכי אני מרגישה שאני חלק. אז אחרי הגילוי שיתכן ואהיה אובר רגשנית, בואו נתחיל:

אז מה זה לשווק כמו נעה זני?
"באמת? ככה הן אומרות? אין לי מושג. אבל אני חושבת שהשינוי השיווקי שעשיתי הוא קודם כל לראות את הערך שלי. השינוי הכי גדול הוא בהתייחסות שלי לעצמי, להגדרה שלי ובאמת להבין מה אני נותנת ללקוחות. לקחת לי זמן וזה היה תהליך, להבין את התמורה, לדעת לפשט אותה ולראות במה היא שונה מכל הצלמות האחרות שיש מסביב. בעצם הבנתי מה מייחד אותי. זה משהו פנימי, באמת שלי שפתאום יצא החוצה. מרגע שהבנתי את זה השיווק היה קל, נעים, אותנטי ולכן גם הצליח.
ראיתי היום הודעה באחת קבוצות הנטוורקינג בפייסבוק של בעלת עסק שכתבה משהו כמו "היום זה יום הפרסומים אבל החלטתי שאני לא אפרסם אלא אספר על עצמי". ואני חושבת שהמשפט הזה מסביר הכי טוב את השינוי שעשיתי. אני לא מרגישה שאני משדלת, אני באה מתוך ערך, אני באה מתוך העולם שלי וחולקת אותו עם הלקוחות שלי. המילה "שיווק" נתפסת כמשהו לא טוב, כזה תאגידי ושקרני. משהו שבא לדחוף משהו שאף אחד לא צריך. אני חושבת שנשים מפחדות להביא את עצמן, והן מפספסות את הפואנטה. הן מחמיצות הזדמנות להראות לעולם את עצמן ואם שואלים אותי, השינוי שעשיתי- הפסקתי לחשוב ששיווק זה לשדל ופשוט הבאתי את עצמי, את העולם שלי, את הכנות שלי."

זה תמיד היה ככה?
"לא מה פתאום, פעם לא היה ככה. הייתי משווקת ומשווקת, לא ממוקדת, לא ידעו מה אני רוצה, לא הבינו אותי והייתי מתוסכלת, היום אני רואה את זה בעסקים ובנשים שמסביבי. למשל יש לי שכנה שאני מכירה אותה שנים, היא מעלה לפייסבוק תמונות של כל מיני דברים שהיא מכינה, ואני יודעת שהיא מוכשרת. אבל לא ידעתי שהיא עושה את זה לפרנסתה! זה לא מובן מאליו! אז מהמקום שלי אני כל הזמן אומרת לה שימי טלפון להזמנות, שידעו, תני פרטים, ספרי... משהו! אבל ככה עבדתי בהתחלה וזה פשוט לא עובד.
מה גרם לשינוי?
אני חושבת שהצלחתי להבין את המותג, להבין באמת מה אני ומי אני בתוך ים הנשים שיש בעולם. שהעסק שלי הוא חלק בלתי נפרד מההוויה שלי, ממי שאני מאיך שאני חייה, והוא מתנהל בצורה עסקית אבל הוא יוצא מתוכי."

צילומים של נעה זני למותג אדוה ברונר
מה עזר לך להבין את זה?
נקודת ציון שאני זוכרת, שהמון זמן התלבטתי איזה מכשיר נייד לקנות: אייפון או גלקסי. גלקסי? אייפון? אייפון? גלקסי?  עד שיום אחד הבנתי שאני "אייפון", אני בן אדם של כפתור אחד ומערכת הפעלה אינטואיטיבית אני מערכת סגורה. ובאמת גם מתוכי איך שאני מתנהלת מול הלקוחות שלי, אני מתנהלת ביושרה, אני מאד ברורה להם מה כן ומה לא. וזה כפתור אחד לא צריך להסתבך.
עוד נקודת ציון הייתה כאשר עשיתי ברטר עם עסק מקומי, בתקופה שהחלטתי שאני לא עושה ברטרים יותר. ואני זוכרת שדיברנו ואמרת לי " את אוהבת את המוצר, את דלוקה עליו, את מוכנה לעשות עליו ברטר". אז הבנתי את זה על עצמי,  הבנתי שאפשר להיות "דלוקים" על עסק ומבינים את ההבדל בין העסק הזה לבין יתר המתחרים שלו, אני מבינה לגמרי את ההבדל והרבה מהעסק הזה מתבסס על האישיות של הבן אדם שעומד מאחוריו.  אז הבנתי שאפשר "להידלק" ולחשוק במותג, שהוא הרבה מעבר למוצר שמקבלים, שיש שם אישיות שהיא קריטית בתהליך הקנייה.
והנקודה השלישית.כשהזמנתי את הגלשן שלי
רציתי גלשן, ויצאתי מנקודת הנחה שאין לי כסף לגלשן עבודת יד. כלומר משהו בחינוך הכלכלי שלי מול עצמי לא באמת פרגנתי לעצמי עד הסוף את היקר ביותר. כל ההכרות והחינוך שלי עם לים הוא דרך חבר טוב , ורציתי שהוא יבנה לי גלשן , אבל חיפשתי גלשן יד שנייה מסין, והתפתחה ביני לבינו שיחה ומצאתי את עצמי אומרת לו שאני הכי הכי רוצה שהוא יבנה לי אבל ״אין לי כסף לזה ״ ותוך כדי שאמרתי, פתאום שמעתי את המשפט הזה שהרבה לקוחות אומרים לי. ואז הבנתי שאני תמיד אחשוק בגלשן שהוא יבנה לי לא משנה איזה תחליף אני אמצא. ואז גם אמרתי לו פאק-איט אני רוצה שתבנה לי גלשן.
דרך העסקים שמסביבי, דרך האהבות שלי למותגים אחרים הבנתי את עצמי, הבנתי שאוהבים אותי בזכות מי שאני ויבחרו בי בזכות זו."
צילומים של נעה זני לפרויקט גלישה

מה זה עצמאות עבורך?
"אחרי הלימודים בבצלאל פתחתי עוסק מורשה כי הייתי מצלמת מלא פילם ומדפיסה תמונות ורציתי שהצילומים שלי והאומנות שלי יהיו הוצאה מוכרת וככה פתחתי עוסק מורשה. משם המשכתי לעבוד, ותמיד עבדתי, צילמתי אירועים ואחר כך משפחות ועסקים אבל זו לא הייתה עצמאות. הרגע בו הרגשתי עצמאית בעסק, כלומר בעלת חופש להוביל את העסק כפי שאני רוצה ומתי שאני רוצה הייתה לפני יותר משנה.
הזמנו כרטיסים לחופשה בפריז . רציתי לנסוע לפריז עם כסף ביד, רציתי כסך מזומן שיהיה לי לבזבוזים. אז ארגנתי יום צילום. והרווחתי מלא כסף ביום הזה. הרגשתי אני יכולה לייצר כסף, שאני יכולה לחולל את זה בעצמי, יש לי כלים להניע תהליכים, פשוט יכולה לייצר את ההכנסה שאני מעוניינת בה."

התחביב החדש






אחד הדברים שתמיד מלווים אותך, זו התשוקה לפנאי ולתחביבים שלך, אני יודעת שאם היומן מלא ואין זמן לים את ממש הופכת להיות חולה, אז איך משלבים בין החופש לעבודה? בין העבודה לפנאי ומשפחה?
"מבחנתי להצליח זה שהתמרון הזה יעשה בצורה שלא גוזלת מחיר יקר מידי. אני לא מרגישה שאני משלמת מחיר, אני קונה אחלה זמן ואחלה חיים. אם החיים הם מותג אז אני מרגישה שאני משתדלת בתור תפיסת חיים ליהנות, לקנות ממה שאני אוהבת, להשקיע במקומות שאני אוהבת, אני לא מחפשת את סוג ב'. יש ימים של עבודה שחורה ומייגעת ומשעממת,ואז את אומרת די! לא רוצה יותר! אבל יש לי מזל שאני באמת עובדת בדבר שאני אוהבת. כשאני מרימה את המצלמה זה מטעין אותי, כל עוד שאני עוסקת במשהו יצרתי, זה מזין אותי. הבנתי שאפשר לפתוח יומן ולקבוע ימים קבועים שבהם אני משקיעה בעצמי. וזה לא בא על חשבון העסק- בגלל שאני מבסוטית ויש לי מצב רוח טוב אז אני הרבה יותר ממוקדת והדברים רצים הרבה יותר מהר. הרבה יותר טוב . להכריח את עצמי לשבת ולעבוד, פשוט לא עובד לי."
צילום נעה זני

היה רגע מכונן בעסק?
"כשאדווה ברונר, שהיא לקוחה קרובה ואהובה, התקשרה אלי ערב אחד ואמרה לי ״את חייבת לבוא מהר מהר אני רוצה להראות לך משהו באטסי״. באתי, והיא הראתה לי גרפים פנימיים בחנות שלה באטסי. ראיתי במו עיני שכמות הכניסות קפצה מעשרות כניסות בשנה ,למאות כניסות באותו יום שהיא העלתה את הצילומים שעשינו יחד. זה היה רגע שיכולתי לראות בצורה ויזואלית ,את הפריצה שהיא עשתה. תמיד ידעתי שאני עושה טוב אבל כשראיתי שיש לצילומים שלי השפעה עסקית, ראיתי את זה גרפית, זה חיזק את העבודה הסינרגטית שאני עושה עם לקוחות. זה היה חיזוק לדרך שלי.

צילומים של נעה זני לאלבום החדש של רוקפור
טיפים לבעלות עסקים?
מרגישה שלנשים הרבה פעמים התהליך הוא מאד מאד מבלבל כי אנחנו מפענחות ומנסות לתרגם כל דבר קטן שקורה בחיים שלנו, חופרות מה שנקרא, ובתור עצמאית שתמיד אמרתי לעצמי לא להתעסק בהשוואות. למרות שעשיתי את זה וזה סתם היה גוזל כוחות וחבל. במקום זה חשוב להתרכז באמת פנימית. לא לשקר, לא לחרטט, לא לעשות כמו אחרים, זה משעמם שכולן עושות את אותו דבר. תרגשי את עצמך. הגעת להיות עצמאית, יש לך משהו לתת לעולם, תמצאי אותו. זה דורש אומץ, להיות בקשר עם עצמך כל הזמן, להפסיק להאשים אחרים במה שאת לא עושה. אני בתור אמא ובתור נעה זני אין לי אל מי להפנות טענות, ולהאשים. תמצאי לך מנטורית, תמצאי משהו שעוזר לך, תזיני את עצמך רוחנית, נפשית, תפתרי את הפלונטרים. לפחות תדעי שהצלחת להשמיע קול בעולם. וכל מי שעוסקת ביצירה יודעת כמה זה שווה את זה. אני אישית, עברתי מתחושה" שאין לי זכות להתקיים בעולם הזה" ולכן ״אהיה בשקט ולא אפריע״, לתחושה ש  "בואינה יש לי מה להגיד, יש לי מה לתרום, יש לי מחשבות משלי ואני אגיד אותן אני לא מתביישת."
מאמינה באמונה שלמה שלכל אחת יש את זה, זה לא שאני מיוחדת."
צילומי אופנה של נעה זני



יום שישי, 14 בפברואר 2014

נדיבות ונאמנות- ראיון עם נתנאלה כחלון לוי לרגל פאנל באירוע "עכשיו אני"

הכרתי אותה במסיבה. אלו היו הימים הראשונים שלי בעצמאות וכל יום היה מסע למידה של עסקים חדשים, אנשים חדשים ותחומים חדשים. היה לה מבט שאומר הכל, מבט ממזרי, חריף אך יחד עם זאת חם, אימהי, כזה שבא בטוב.
נתנאלה כחלון לוי, בעלת חנות למוצרי יצירה, והמח, הנשמה והיוזמה מאחורי ירידי "החלומות" שלה. אבל אני חושבת שיותר נכון להגדיר את נתנאלה כמצמיחת נשים ועסקים. יעידו על כך עשרות בעלות העסקים שעובדות איתה בירידים. אלו שבמפגש הראשון המומות כשהיא אומרת להן ללכת הביתה ולהעמיד סחורה בכמויות שהן לא האמינו שימכרו בשנה. היא מאמינה בהן לפני שהן מאמינות בעצמן, היא מראה להן את הדרך. נכון, אין לה עצמות בלשון  אבל תמיד תמיד היא עושה את זה כדי שמי שבסביבה שלה יצמח, תצמח.

אז לרגל אירוע הבוקר לעצמאיות "עכשיו אני" ביקשתי מנתנאלה שתיקח חלק בפאנל "בעלות עסקים מספרות" ולשמחתי היא הסכימה. אני שמחה לתת לכן הצצה לחלק מהנושאים שאנחנו הולכות לדבר עליהם. ותסמכו עלי, יהיה פאנל מרתק! (לפרטים על האירוע מוזמנות ל-קישור )

נתנאלה כחלון לוי
איך את יודעת מי תצליח? איך את מזהה?
"שאלת המבחן שאני שואלת את המציגות היא "האם תהיי מוכנה?" ואני בודקת אם הן עונות מיד "כן". אני מקווה שיותר נשים יבינו את הערך של חריצות. החריצות מביאה לשייף קצוות. יותר מהכל, חריצות היא שתביא לך תוצאות ותיקח אותך למקומות חדשים. אני רואה את ההבדל בין בעלות עסקים חרוצות לבעלות עסקים עצלניות. החרוצות כל הזמן בעשייה, כל הזמן בעבודה, כל הזמן משייפות ומדייקות."

איך יצאת לעצמאות?
"בהמון פחדים. הייתי בכלוב מזהב. עבדתי בחברת תרופות עם מסלול קידום, עם משכורת טובה. הייתי טובה במה שעשיתי וקיבלתי את כל "החבילה המלאה", זו שכולן רוצות או חושבות שהן רוצות. אבל לצד כל הטוב הזה לא סבלתי את העבודה והרגשתי שאני רוצה להיות במקום אחר.
למזלי, בעלי קשוב לצרכים הרגשיים שלי. הוא התקדם יפה בעבודה שלו והביא משכורת שאפשרה לנו לעשות מהלך. הוא אמר לי שזו ההזדמנות שלי, לפני שרמת החיים עולה. אז החלטתי ללכת על זה ועזבתי את העבודה. יצאתי ולא ידעתי כלום. ידעתי שאני טובה בשיווק כי זה מה שעשיתי. ידעתי שאני יודעת לייצר כסף לאחרים אז אוכל לעשות זאת גם לעצמי. לקחתי תקופה לראות מה אני רוצה לעשות. היו לי באותה תקופה מפעם לפעם סדנאות שהייתי עושה, ידעתי שאני גם קניינית על ולאט לאט הבנתי שאני רוצה לייבא. והחלטתי לייבא חומרי יצירה.
הייתה לי אג'נדה. רציתי להנגיש את הדבר שאני כל כך אוהבת לעשות. ידעתי שאלו תחומים יקרים בארץ ולכן הבנתי שאני צריכה לבסס ערוצי מכירה ישירים  לצרכן. היה לי ברור שעלויות של מקום פיזי יגרמו לייקור של המחירים ולכן הפתרון היה ברור לי - להקים חנות אינטרנטית.
אחרי חודש שהחנות הייתה באוויר קיבלתי פניות מבעלי חנויות והצעות לשיתופי פעולה שהיה לי קשה לסרב להן. אלו היו הצעות שהבטיחו לי כיבואנית כסף מהיר, אבל אם הייתי מקבלת את ההצעות האלו הייתי מחסלת את האג'נדה שלי. גם דרך ניסיון והיכרות עם עסקים שכן מפיצים לחנויות הבנתי שזה המון התעסקות, שאני מממנת באופן מסוים את בעלי החנויות במקום להשקיע באתר שלי והחלטתי לא ללכת על זה ולהמשיך להשקיע בדרך שלי ולהיות נאמנה לאני מאמין שלי. הדרך שלי, בה אני רואה כל הזמן את הלקוחות, כל הזמן חושבת איך לתת להם את העסקה הטובה ביותר הוכיחה את עצמה ומוכיחה את עצמה עד היום.
לשמחתי יצרתי מצב שכל הקולגות שלי, כל החנויות, אפילו חברות גדולות, יישרו קו לפי מה שאני עשיתי. במשך שנתיים הייתה לי את החנות באינטרנט ואז השוק גדל והתפתח וקהל חדש גילה את התחום והחלו להגיע בקשות לגעת, למשש ולראות את הסחורה. אז החלטתי לעשות ערב בנות מפנק ללקוחות שלי. זה היה ערב מכירה אבל התייחסתי אליו כערב פינוק. הזמנתי 80 נשים והשקעתי  בערב הזה מאד. השקעתי ולא בהכרח בעלויות גבוהות, אני עשיתי הכל, הכנתי, בישלתי, סידרתי וזה היה מאד מוצלח. הייתי שם, מאד נגישה וזמינה ללקוחות. כאשר לקוחות מרגישים את הקרבה הזו נוצרת נאמנות. נאמנות לאדם ולא רק למותג. כך שהן קונות הן מרגישות אותי, שהן רוצות לפרגן לי וזו נאמנות חזקה. נאמנות שהיא מאד חשובה לעסק והיא כמובן דו כיוונית. אני עושה הכל בשביל הלקוחות שלי, אני זמינה, נגישה, מייעצת, עוזרת ומאד מעריכה את הנאמנות שלהן כלפי.
בעקבות ההצלחה של אותו ערב, המשכתי עם ערבי המכירות. שמתי לב שהקהל שמגיע הוא כמוני, יש לנו את אותו טעם ואנחנו אוהבות את אותם הדברים. החלטתי לפנות לכמה ספקים שאני אוהבת את הדברים שלהן ולהזמין אותם לבוא למכירות וכך כאשר יש כח קנייה איכותי הספקים יכולים לתת מחירים מיוחדים. כך כולם מרווחים. לאט לאט גדלתי - עוד מציגים, עוד לקוחות עד שבאחת המכירות שעשיתי הגיעו לביתי 2,500 איש והעירייה הודיעה לי שאני צריכה לצאת החוצה עם הירידים שלי."

יריד עיר החלומות של נתנאלה במתחם התחנה

אז הכל התחיל ביוזמה אחת קטנה, איך תסבירי את זה שבעלות עסקים לא יוזמות?
"זה משגע אותי. לפני כמה חודשים שוטטתי בפייסבוק ופתאום ראיתי סטטוס שאמר "אני אומנם לא נתנאלה אבל נורא בא לי יריד בדרום". פניתי לאותה בחורה ואמרתי לה שלא צריך להיות נתנאלה, וגם אני לא התחלתי ביריד ענק, הצעתי את עזרתי ובעוד כמה ימים יהיה יריד מדהים בדרום.
אני כל הזמן אומרת לכל בעלות העסקים שאני פוגשת - תיזמי! יש לך בית? יש לך דירה? תיזמי ערב כיף, תזמיני חברות, שכנות, מכרות. אל תמכרי להן, תדאגי שיהיה לך ולהן כיף ותראי שהן כבר יפרגנו לך. אני את המכירות הראשונות עשיתי בדירה בקומה שלישית בלי מעלית. היום אני נזכרת ואפילו מעט נבוכה, אבל כל הזמן הלקוחות הוותיקות שלי מזכירות לי ואומרות "איזה כיף היה לנו בדירה! איזה צחוקים, איך היינו נשארות עד לפנות בוקר. למה את לא עושה את זה שוב?"

אז בעצם כל מה שצריך זה יוזמה?
"יוזמה זה חשוב אבל חשובה גם התעוזה. אני אתן לך דוגמא, כאשר האתר שלי עלה לאוויר ידעתי שכלפי חוץ הוא חייב להיות הכי סקסי שיש, הטוב ביותר. ידעתי שכל השקעה שאני עושה עכשיו חשובה כי בהמשך הדרך יהיה מורכב יותר לשנות. אז העליתי את האתר הטוב ביותר. היה חשוב לי שיהיו מלא מוצרים אבל לא היה לי תקציב להשקיע בכמות מלאי לכל הפריטים. אז החלטתי לעלות עם 800 פריטים. 800 פריטים, אחד מכל אחד. זה יצר מצב שתוך 20 דקות כל החנות הייתה סולד אאוט וזה יצר באזז מטורף.  אחרי 20 דקות שהחנות שלי באוויר השרת נפל. התקשרו אלי מהחברה של השרת ואמרו שזה בחיים עוד לא קרה להם.
דבר נוסף שעזר לי הוא שלאורך כל הדרך שיתפתי את הקהל בתהליכים. מאד מנסה לא ליפות את המציאות. אני חולקת אותה כפי שהיא, גם לי יש בלגן, גם אני מנקה, גם אני אנושית ואני לא מאמינה שאני צריכה ליצור מצג אופטימלי כאלו הכל מושלם. הקהל שלי מתחבר אלי כי רואים שאני ממש כמוהו."
לא התחלתי בירידי ענק: תמונה מהתקופה שהירידים עוד התקיימו בביתה הפרטי

האם היו לך משברים בדרך?
"היו, אני חושבת שכל המשברים שהיו לי בעסק תמיד היו על רקע אישי. למשל כאשר אהבה נולדה, היה לי מאד ברור שאני הולכת  להיות איתה בבית שנה וחצי. באותה תקופה לא יכולתי לתת 100% לעסק והקולגות שלי נתנו 110% בעסקים שלהן וזה הפחיד אותי. ידעתי שזה עניין של זמן אבל פחדתי שזה גדול מידי ואולי בכלל אני ארים ידיים.
אני רואה איך תקופות אישיות השפיעו על העסק שלי וגרמו לי להוריד הילוך. כעצמאית את מרגישה את זה מיד. למזלי עשיתי בחירה נכונה והחלטתי להשלים את הפער. זה נתן לי מוטיבציה ואנרגיה מחודשת לצמוח, להשקיע, להצליח והזכיר לי שלא לעולם חוסן.
יש המון עבודה מנטלית עם עצמך, להחליט לא להרים ידיים, להאמין במסלול שלך גם אם את רואה דברים אחרת. אני החלטתי שיש לי קלפים חזקים, אני מקבלת החלטה ואני מפסיקה להסתכל לצדדים. הפסקתי להשקיע אנרגיה בלבדוק מה אחרים עושים אלא לעבוד לפי הסרגל שלי וכך האנרגיה נשארה אצלי ויש לי זמן לדברים החשובים."

מה החלומות שלך לעתיד?
"הגדולים נשארו מאד גדולים אבל אני חולמת מאד פרקטית, אני חולמת קרוב. תמיד חולמת על בסיס מה שיש, עם שתי רגלים על הקרקע. אני לא מאמינה ב"דרימרים". אני מאד נגישה בחלומות שלי ואני חושבת זה מאד חשוב כי ככה כאשר מגשימה את החלומות יש פידבק חיובי מידי וזה דלק להמשך הדרך. אני רואה את היעדים הקטנים, את ההצלחות הקרובות וזה יוצר ספירלה חיוביות.
אני גם יודעת מה אני לא רוצה, אני לא רוצה תהילה או פרסום. אני מוכנה להחליף בכל יום כתבה ענקית בעזרה לבעלת עסק קטן. זה ממלא אותי פי מיליון מאשר חשיפה אישית שלי."

מה הרגע המכונן בעסק?
"כאשר פתחתי את החנות הפיזית הראשונה שלי. עשיתי מעבר לבית פרטי עם כניסה נפרדת לחנות. זו פעם ראשונה שאני פותחת את הדלת וחושבת מי יכנס? מי תבוא עד לחנות בבית שלי ברחובות? לרגל הפתיחה עשיתי סופ"ש עם מדריכה מחו"ל ואירחתי אצלי בבית כ-25 נשים. היה מעולה אבל ביום ראשון חששתי שלא יגיעו אנשים. הרגע בו הקהל התחיל להגיע היה בהחלט אחד מהרגעים המכוננים של העסק שלי."

החנות החדשה עם מבט לחלל הסדנאות
אז מה הטיפים שלך? מה סוד ההצלחה?
"קודם כל חריצות, תעבדו קשה ואל תתעצלו. דבר שני תהיו נדיבות. תדאגו ללקוחות שלכן, הן יעריכו את זה ואתן תזכו בנאמנות שלהן. אני פוגשת בעלות עסקים שמפחדות לצאת זולות מידי או מרגישות כאלו הלקוחות מקפלים אותן וזו גישה ממש לא נכונה לדעתי. למשל אני לא אשכח בחנות שלי, אלו היו ימים של חמסין מטורף ובאופן טבעי סידרתי בכניסה לחנות שולחן עם שתייה קלה וכיבוד מרענן בצל. חלק מהקרובים שלי צקצקו ואמרו - ככה את חושבת להתפרנס, כל היום להאכיל את הלקוחות שלך? אבל כל מי שהגיעה באותו יום העריכה את קבלת הפנים, היה לה נעים לבוא, נעים לראות שדואגים לה, שחושבים עליה ואלו בדיוק אותן לקוחות שמקפידות לבקר אותי עד היום בחנות ובכל הירידים שאני מקיימת.
וכמובן כמובן תאמיני בעצמך, תשקיעי בעסק שלך. אין שום צמיחה בלי לקחת סיכון. קחי סיכונים קטנים ותצברי לאט לאט הצלחות קטנות. אני פוגשת אנשים שחושבים שאפשר להצליח אינסטנט בלי השקעה וזה פשוט לא עובד ככה. אם תאמיני בעצמך, תשקיעי בעסק בצורה מתוכננת וחכמה תוכלי לסלול את הדרך להצלחה. אין כזה דבר להקים עסק בלי השקעה גם של זמן וגם של כסף. בתחילת העסק לא מושכים כסף הביתה. העסק צריך את התקציב הזה והרבה נשים מחזירות את הכסף למשק הבית ולא מאפשרות לעסק לגדול. תאמיני בך, בעסק ותתני לו את התנאים להצליח."

מוזמנות לבקר בחנות האינטרנטית של נתנאלה (זהירות זה ממכר!) :  http://www.netanella.com
ולא לפספס את הבלוג שלה:http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=408281





יום חמישי, 6 בפברואר 2014

הצצות להכנות- עכשיו אני אירוע בוקר

קבענו להיפגש כבר מלא מלא מלא זמן ואיך שהוא זה לא ממש הסתדר. במאמצים אחרונים קבענו והצלחנו. מהרגע הראשון שנכנסתי ל"
קרינהוראיתי את השילוב בין הטבע לעיצוב. את האווירה של המחזור, של הלוק הלא מחייב אבל עם המון מחשבה עם נגיעה אישית בכל פרטי העיצוב במקום ומרגע שנפגשתי עם קרין בעלת במקום הבנתי שזה המקום בו אני רוצה לערוך את  אירוע הבוקר של "עכשיו אני".


בשדות של כפר אזר שוכן לו האנגר חמים, לכל פינה שמסתכלים במקום רואים המון כישרון. עמי דיין, הבעל המוכשר של קרין כל הזמן בונה, משפץ, מחדש, לכל אירוע מכינים תפאורה שלמה. שנדלייר של שומר, שולחנות וכיסאות שאצרו מכל מיני מקומות בארץ ובעולם, לכל מקום שמסתכלים רואים את האהבה לאירוח ולעיצוב.
קרין לאופר דיין עבדה שנים  בהפקות אירועים לחברות והפקות הענק בארץ עד שהחליטה לעשות שינוי והלכה ללמוד אימון. היא אומרת אבל זה לא משהו שאפשר לפספס שהיא אוהבת אנשים, אוהבת  את המפגשים האלו, אוהבת לעורר אנשים, לרגש אותם, לשמח אותם ובעיקר חייבת אותם כל הזמן בסביבתה- הם ההשראה שלה.

ששאלתי איך הכל התחיל הייתי המומה. קרין אהבה לארגן לשכנות ולחברות מהאזור מפגשים מיוחדים. כל פעם היו מזמינות הרצאה, סדנא פעילות מיוחדת והיו נפגשות באולם במרכז המסחרי השכונתי עד ש כבר לא היה מקום. בעלה של קרין, בעלים של "אייקון" חברת להפקת אירועים,הציע שיחפשו מקום שישמש את שניהם. משרד עבורו ומקום לעבוד על הרהיטים שהוא בונה ומשפץ מחומרים ממוחזרים  ומקום עבורה לממש את התכנים הפנטזיות והחלומות המופלאים שלה.

אבל קרין לא יכולה להפסיק או חלילה לנוח היא נושמת הפקות וחייבת כל פעם להגיע לשיאים חדשים. רק לפני מספר שבועות היא הפכה ליומיים את כל המקום למסעדת בוטיק כולל אזור מטבח ואזורי הושבה ל150- אורחים של השף ארז קומורובסקי ובעוד מספר שבועות היא תעשה זאת שוב הפעם עם אחת השפיות היותר צבעוניות בישראל שתלמד את האורחים מטעמים ועוד הפתעות.

מידי חודש מתארחות במקום הרצאות בנושאים שונים ומרתקים החל מהפרעות אכילה, יזמות נשית, תקשורת עם מתבגרים ועד אירוע תרומה לנשים. לצד אירועים אלו קרין מקיימת מכירות מיוחדות במקום, היא אוצרת בעצמה את המותגים לכמה ימי מכירות מטורפים! וגם שאין מכירה בתוך החלל עצמו ניתן להקים חנויות פופ אפ מתחלפות.

המקום נולד מתוך חלום, ומידי חודש ושבוע קרין רוקחת בו את החלומות שלה ומפיחה בהם חיים. באירוע הקרוב קרין מאפשר לי להפיח את חלומותיי במקום לקיים בו את האירוע :עכשיו אני". היא מאפשרת לכל אחת עם חלום, עם רעיון, עם יוזמה שעד היום פשוט לא היה לה איפה, איפה לחגוג אירוע, איפה לקיים מכירה, איפה להקים מסעדת פופ אפ, איפה להגשים חלומות. כי אין אתגר שגדול עליה, ואם רק תרצו היא תוכל לעזור לכן. אז תכירו טוב טוב את השם והמקום, ובפעם הבאה שאתן מחפשות מקום קסום לחלומות הפרטיים והעסקיים שלכן התקשרו לקרין היא שותפה נהדרת להגשמת חלומות.


אז אם כבר מיוחד שיהיה הכי מיוחד לא? אירגנתי לכן קבלת פנים נהדרת מצוות "שוזרות הולכות". את מיטל וליה היכרתי באירוע המסיבה שקיימתי לפני מספר חודשים. ששמעתי על הקונספט וראיתי את העבודות שלהן התאהבתי. שוזרות הולכות למעשה מקימות עמדת שזירה אקטיבית שתקשט את אורחות האירוע בתכשיטי פרחים מדהימים ויכנסו המון יופי, כיף ושמחה. כל אורחת מוזמנת להתקשט בעמדה ססגונית מלאה פרחים, צבע וחן. שוזרות הולכות מכינות מסרקיות, סיכות דש, צמידים ועוד, מעניין מה הן יביאו איתו לאירוע...
מספיק מבט חטוף בסגנון ובעבודות כדי לזהות שתי בחורות מסורות, מקצועניות, בעלות חוש אסטטי מהמפותחים שפגשתי. אני כל כך נרגשת שהן באות לקבל את פנינו באירוע!!!


ועוד אחת שבלוטות הטעם שלי לא מפסיקות לפנטז עליה היא ליהי עראסי- מעשה במאפה. יש המון דברים שאני יכולה להגיד על ליהי, אבל כנראה שלא תצליחו להבין אותי עד שתטעמו על מה אני מדברת.
 את ליהי הכרתי דרך נשים שאני מאד מאד מעריכה ושאלו אמרו לי "מיה את חייבת לטעום, אי אפשר להסביר את זה כי פשוט לא פגשנו טעמים כאלו קודם, לא אהבנו לאכול עד שפגשנו אותה!" אז אחרי ששומעים פעם אחרי פעם כאלו דברים טובים לא תבואו לטעום? ברורר
 אז אני שמחה וכבר בעכשיו בדיאטה כדי שאוכל לטעום את כל מה שהנהדרת הזו מתכננת לנו. אני חייבת להגיד שמעבר על התפריט שהיא שלחה לנו זה ממש כמו לצפות רעבים בתוכנית בישול אהובה- מעורר תיאבון אדיר! 


הלוואי והייתי יכולה לגלות לכן את כל הפינוקים והפתעות אבל אני חייבת להשאיר משהו לאלמנט ההפתעה לא?
"עכשיו אני", 27.2.14, 9:30-14:30, קרינה בכפר אזר
 לפרטים נוספים והרשמה:http://maya-landau.blogspot.co.il/2014/02/blog-post.html


יום רביעי, 5 בפברואר 2014

זהירות זה ממכר- ראיון עם שלי דהרי לקראת פאנל "עכשיו אני"

אם תשאלו את שלי דהרי, מעצבת תכשיטים והבעלים של שתי חנויות המותג על שמה, מה בא לה לעשות ביום שישי בבוקר כדי להתפנק היא תגיד לכן שהיא רוצה ללכת לעבוד. ולא, היא לא סתם אומרת, למי מכן שמסתובבת במתחם נגה בימים אלו תוכלו  להציץ בחנות הסטודיו ולבדוק בעצמכן (אני במקרה גיליתי את זה). שמנסים לגרש אותה הביתה או לקפה עם חברות "כי זה יום שישי" היא מספרת שזה מה שהיא אוהבת לעשות, זה הפינוק שלה.
שלי דהרי

אז שלא ביום שישי בבוקר תפסתי את שלי דהרי לשיחה על עסקים, עצמאות, משפחה ורגעים מיוחדים . שלי תתארח בפאנל בעלות עסקים מספרות כחלק מאירוע הבוקר שלי "עכשיו אני" אשר יתקיים ב- 27.2. (פרטים מלאים והרשמה בקישור- "עכשיו אני")
שלי דהרי (40) נשואה, אמא לשי יחד עם עמית הבן של בעלה הם מתגוררים בתל אביב.

אז איך הכל התחיל?
"לפני כשבע שנים, אחרי שנים שהייתי שכירה הקמתי את העסק. ההתחלה הייתה מאד מאד איטית אולי בגלל שהייתי כזאת חסרת ביטחון. באותה תקופה לא הצלחתי להביא פרנסה מהעסק הביתה מצד אחד אבל מצד שני לא הייתי מוכנה לחזור אחורה ולהיות שכירה. הבנתי באותה נקודה שאו שאני סוגרת את העסק ומחפשת עבודה או שאני משנה גישה. במבט לאחור זה הרגע בו שיניתי את הגישה ונהפכתי מבעלת עסק לעצמאית, נחושה להצליח. החלטתי כל פעם להגדיל טיפה את העסק ופשוט להיות יותר חרוצה. וכך זה קרה בצעדי תינוק."
מתוך קולקציית חורף 2014 של שלי דהרי

אז זה מה שצריך? חריצות?
 "זה הבסיס להרבה דברים, ברגע שאת מתחילה לעשות דברים ולא מתבכיינת ומתבאסת אז יש כישלונות אבל תמיד תמיד יש תוצאות ואז התוצאות האלו ממנפות אותך לעוד תוצאות. בהתחלה הבנתי שאני רוצה וצריכה להפיץ את התכשיטים שלי בחנויות. כל הזמן הייתי אומרת לעצמי "לזה אני אלך כי.... ולזה לא נראה לי שיתאים לו כי..." ואז החלטתי להפסיק עם כל השיקולים האלו שהם בכלל לא שלי, ופשוט הלכתי לכל החנויות.
דרך החריצות, דרך המפגשים האלו התחזק לי הביטחון ויכולתי לגדול. ראיתי שאני יכולה לעשות דברים. הבנתי שמה שאני חושבת, מתוך חוסר הביטחון שלי אז כמובן,  אחרים לא חושבים על העסק שלי, הם הגיבו מדהים. היה לי קשה לראות את המיוחד בעבודות שלי, לראות את הכישרון שלי ולהעז לבקש עבורו כסף כמו שצריך, אז תמחרתי נורא נמוך. החנויות היו בשוק מהמחירים והם אמרו לי תעלי את המחירים. היה לי קשה להאמין שזה ימכר וברגשות מעורבים העלתי את המחירים והם צדקו, זה נמכר נהדר. לאט לאט נוצר יותר ויותר ביקוש ואני חושבת שהתפנית הכי גדולה הייתה להוציא את הסטודיו מהבית ולעבור לסטודיו בתל אביב."
מתוך שבוע האופנה הישראלי

צריך אומץ רב לעשות מהלך כזה
 "גם אז לא היה לי מספיק בטחון. באותה תקופה, כדי לאפשר לזה להתרחש עבדתי כמה ימים בסטודיו וביתר השבוע השלמתי הכנסה כשכירה במשרה חלקית."

אז זהו שלי? כישרון וחריצות זה מספיק?
"לא יש מלא מרכיבים קודם. כל זה אמונה ומטרות. אני חייבת מטרות, משהו לשאוף אליו, לחלום, לפנטז שזה יקרה. למשל אני כבר שנים מפנטזת על חנות בניו יורק. גם החנות בפשפשים היא חלום שהתגשם אפילו מהר ממה שחשבתי. אני זוכרת שחיפשתי חנויות ולא האמנתי עד הסוף שאני באמת אעשה את זה. זו הייתה שעת ערב, הייתי עם חברה בשוק והתיישבתי על אחת המדרגות  של חנות שהייתה סגורה. הסתכלתי ואמרתי פה אני רוצה את החנות שלי. ואז החברה שלי הולכת שני צעדים אחורה ורואה שלט קטן עליו היה טלפון וכתוב שהמקום עומד להשכרה. היא קראה לי לראות ולא האמנתי.  באותו רגע הרגשתי דפיקות לב כמו רולטה שכל האסימונים יורדים. זה היה מטורף ולא נתפס.  אומץ זה היה השלב הבא."
חנות הסטודיו במתחם נגה

מתי היה הרגע שהבנת שעשית את זה?
"הבנתי שהעסק גדל ממש ובעלי החליט לסגור את העסק שלו ולהצטרף אלי. זה נתן לי חותמת להצלחה. אם הוא  עושה את זה, זה סימן שהוא ממש מאמין בי ובעסק. מתקופה שחמש שנים אחורה הוא אמר או שאת יוצאת לעבוד וסוגרת את העסק או שאת מתחילה לתת גז.
ההתמדה הביאה את ההצלחה. אני זוכרת רגע שישבתי בבית בסלון והסטודיו היה בבית. מחזור המכירות היה 7,000 ₪ כל החודש  ממנו רק כאלף ₪ רווח.  ופשוט אמרתי , אין אני אעשה את זה! לא הבנתי איך אני הולכת לעשות את זה. אני זוכרת שפשוט ישבתי עם בעלי ואמרתי לו שאני אעשה את זה. היה לי קול פנימי שידעתי מה היכולות שלי גם מניסיון העבר.  אמרתי לעצמי, אם עשיתי את זה בעבר כשכירה עבור אנשים אחרים אין סיבה שלא אוכל לעשות את זה שוב לעצמי ואמרתי גם אם זה יהיה מזויף בהתחלה,  אני אתחיל להאמין בעצמי."

ומאיפה כל פעם ההשראה? את לא מפחדת שהמוזה תברח?
אני ממש מפחדת. מפחדת כל פעם מחדש. חוששת כל הזמן שלא יהיה לי מה לחדש, שלא יהיה לי מה להגיד. אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו, כל מחמאה, כל לקוחה, אני מאד מאד קשובה וזה הסימן הכי חשוב להצלחה, מה הלקוחות שלי חושבות. כל קולקציה חדשה שלי אני חוששת, גם אם העובדות בסטודיו מתרגשות ממנה בטירוף, אני חרדה, עד שאני לא רואה איך זה מגיב, איך לקוחות מקבלות את זה, איך המכירות של הקולקציה אני לא נרגעת. כל פעם מחדש ואני חושבת שזה משאיר אותי בעשייה מבורכת וחלק חשוב בהצלחה."
 האם יש רגעים קשים? ואיך מתמודדים?
"בוודאי שיש. אני חושבת שההבנה שלהיות עצמאי זה מושג אחר לגמרי מכל דבר שתעשה, צריך להמציא את עצמך כל יום מחדש וכל בוקר לקום עם כוחות מחודשים. להכיר טוב טוב את החסרונות שלך. זה קודם כל הבסיס לצד זה כל פעם שיש לי רגע ממש קשה, אני פשוט מנסה למצוא את הטוב במצב. למשל בימים אלו אני בבית עם הבת שלי כי היא חולה וברור לך שיש לי מלא דברים דחופים לטפל בהם אבל אני אומרת לעצמי שלפחות אין לי רשות אשם שאני לא בעבודה, ושהכל ממשיך לתפקד עם העובדות שלי בלעדי וזה פשוט המצב ומנסים תמיד למצוא את הטוב.
תראי, כמו לכל עסק יש לי רגעים קשים עם זאת יש לי זכות לעשות מה שאני באמת אוהבת ומבחינתי זה שווה את זה, זה לא מובן מאליו. יש לי בעסק המון חששות ופחדים אבל  יש לי גם חלומות והם אלו שגורמים לי להתרגש כל פעם מחדש, הם אלו שמניעים אותי למרות כל הקשיים והפחדים."

ואיך מאזנים הכל? בית, משפחה, אימהות, עסק, עובדים?
"יש לנו סדר כזה שעשינו והוא עובד ממש טוב. יש ימים קבועים שאני עם הבת שלי בשעות אחר הצהריים ויש לי ימים קבועים שאני עובדת עד מאוחר בסטודיו ומגיעה ישר הביתה לארוחת ערב מוכנה. בעקרון אני מאד מאד אוהבת לעבוד, זה הכיף שלי. אני תמיד הייתי כזו, גם בצבא, ששינו את החוק משישה ימים בשבוע לחמישה ימים בשבוע אני המשכתי לבוא בימי שישי ליחידה. גם היום, אני תמיד עובדת בשישי אבל יש ימים אחרים שבבוקר אני ממש מורחת את הזמן בבית לסידורים ומשימות בית."
עם הבת שי
יש לך טיפים שתרצי להעביר לבעלות עסקים?

"כל עסק מבוסס על אנשים ולא משנה במה אנחנו עוסקים וצריך כמה שיותר תקשורת החוצה כמה שיותר שיווק. וששיווק לא חייב להעלות הרבה כסף.  לא חייבים לעשות הפקה בעשרת אלפיים שקל, או גלויות שעולות הון, או לפרסם מודעות ענק במגזין נחשב. אפשר למצוא דרכים פשוטות לשווק את עצמך ולהגיע למקומות נכונות."

כמה מה למשל?
"כמו שבעבר היו פונים אלי יחצנים כדי להציע לי שירותי יחסי ציבור. הסכומים היו אלפי שקלים בחודש ופשוט החלטתי שזה משהו שאני לא מוכנה לשלם עליו  ופשוט עשיתי כל הזמן יחסי ציבור לעצמי.  פותחת עיתונים, מסמנת שמות של העיתונאים ומוצאת דרכים להגיע אליהם. ככה התחלתי לבנות לעצמי מאגר של אנשים מהתקשורת איתם אני עובדת. היה רגע שמאד ריגש אותי, לפני כשנה, הגיעה לסטודיו  אשת יחסי ציבור שאני מאד מאד מעריכה מהתחום. היא נכנסה וכשראתה אותי  אמרה לי "כל הכבוד על מה שאת עושה. היו לי לקוחות שהיו מבקשי ם שאני אעשה להם יחסי ציבור כמו לשלי דהרי." כל פעם שאני נזכרת בזה זה מרגש ומשעשע אותי.
ואם יש לי עוד מסר חשוב שאני יכולה להעביר לבעלות העסקים, ובעיקר לאלו שיש להן מוצרים והם מפיצות לחנויות, זה שאפשר בלי קונסיגנציה. בהתחלה לא האמנתי שיש כזה דבר. עד שיום אחד נכנסה אלי בעלת חנות מהצפון ופשוט הוציאה כסף ושילמה. זה היה רגע שלא האמנתי שזה קורה לי אבל בעקבותיו החלטתי שאני עושה שינוי ומפסיקה עם השיטה הזו. לקח תהליך של שנה וחצי והיום אני ממש ממש לא עובדת ככה. אני רוצה שבעלות העסקים ידעו ויבינו שאפשר אחרת."

לאתר של שלי דהרי- http://www.shellydahari.com/
 ולפייסבוק של שלי- http://www.facebook.com/shelly.dahari



יום ראשון, 2 בפברואר 2014

ממשיכות במסורת אירועי "עכשיו אני"- אירוע בוקר מיוחד במינו

פעם שלישית זה כבר מסורת. מסורת מרגשת של מפגשים מיוחדים בין בעלות עסקים, מסורת של חגיגה מיוחדת המשלבת כיף וכלים לניהול העסק. מסורת מענגת שמפעם לפעם מתפתחת ומשתפרת והפעם באמת אין לי מושג איך אוכל לחלום על אירוע טוב מזה, בואו תשפטו בעצמכן...


צילום נעה קדמי, קפקייק הפתעוגה

ברשותכן אני אתחיל הפעם לספר מההתחלה, איך האירוע הזה נולד. הייתי בעיצומה של העונה הכי חזקה של העסק שלי, מסביבי כל בעלות העסקים היו עסוקות בטירוף עם לקוחות, הזמנות, שיווק, מיזמים. אותן תקופות שאנחנו רוות נחת וגאווה, אותן תקופות שאנחנו ממש קוצרות את הפירות, כלומר ממש עושות כסף. אבל למרבה הפתעתי פגשתי יום אחרי יום בעלות עסקים מכונסות, שחוקות, לחוצות, חרדות, עצבניות או במקרה הטוב ממש לא נינוחות.

זה היה שבוע של תמרורי אזהרה. חשבתי עם עצמי איך יכול להיות שרגעי השיא של הלקוחות שלי הם רגעים כל כך קשים? איך יכול להיות שהנקודה אליה אנחנו מכוונות ועובדות כל כך קשה להגיע אליה היא נקודה כל כך שבירה וטעונה ריגשית? בעקבות אותו שבוע החלטתי לצאת למסע. המסע לעושר ואושר. לראות כיצד אני יכולה לחזק גם את האושר של הלקוחות שלי ולא רק את העושר. אז הלכתי ללמוד, למדתי פסיכולוגיה חיובית, למדתי קורסים בתודעה ורוחניות, התנסתי בשיטות טיפול חדשות והחלטתי לקיים  בוקר "עכשיו אני" עוד יותר מיוחד מהאירועים הקודמים. אירוע בו אני הולכת ליישם בכל דקה את כל המסקנות החשובות שאספתי במסע הזה!

נתחיל מפסק הזמן שכולנו צריכות לקחת. פסק זמן לחזק ולהתחזק, אתן תראו (ותשמעו על כל הטריקים והמחקרים בהרצאה) כמה זה חשוב לנו, לאושר שלנו, להצלחה שלנו וכמה זה חשוב למנוע לחץ ושחיקה. בוקר אשר משלב את כל מה שאתן צריכות: חברה טובה, חברות ותיקות וחדשות, אוכל טעים ושתייה מפנקת, הרצאות לנפש, לנשמה וגם עם כלים פרקטים לעסק וליומיום שלנו, מלא מלא פינוקים ומילוי מצברים ואנרגיות לעשייה.
צילום נעה קדמי

לאחר התכנסות את הבוקר נתחיל בהרצאה שלי בנושא מעושרות  ומאושרות. במהלכה ריכזתי את כל הרגלים הטובים לחיים טובים ועסק מצליח. נדבר גם על המשימות שלנו בעסק וכיצד לעבוד איתן נכון יותר וגם על הרגלים חשובים שיעזרו לנו בעצמאות, בלנהל עסק של אישה אחת, בלהכניס אושר, איזון, שמחה ולצמצם את רגעי השחיקה, הלחץ והחרדה.


צילום נעה קדמי
בסיום ההרצאה נתכנס לפאנל של בעלות עסקים מספרות, הרכבתי נבחרת חלומית של נשים שאני אוהבת באופן אישי כל אחת ואחת. הן באות בפתיחות, עם המון ניסיון לספר על הדרך שלהן, על הרגעים הטובים והקשים שלהן, הן באות לתת לנו צידה לדרך, לעורר השראה, לחזק ולהכיר להמשך הדרך. אני אציג בפניכן את נשות הפאנל בימים הקרובים בפוסטים מיוחדים אבל אני יכולה לגלות לכן רשימה חלקית : שלי דהרי, נתנאלה כחלון לוי, אפרת לקט, נעה זני ועוד...


צילום נעה קדמי

ואחרי שיחת נשים צריך לנשנש, אז תהיה לנו מעדנייה עם אוכל מנחם ומשמח שנשים אוהבות. וכן אני מבטיחה שיהיה גם משהו לאלו כמוני שמקפידות על הדיאטה (כן, חזרתי להקפיד! תחזיקו אצבעות!)

ולקינוח, מנה מיוחדת שנפלה עלי ממש משמיים. חיפשתי זה שמן רב לקיים הדרכה ללקוחות שלי בנושא רשת האינסטגראם. למי מכן שמתעדכנת זו הרשת הכי מתפתחת, הכי חמה, הכי גלובלית ולוהטת שיש... אה, והיא גם ממש כיפית. אבל חיפשתי הדרכה מעניינת, להראות כיצד נוכל להשתמש ברשת זו מעבר לפילטרים חמודים. איך ניתן לגייס קהל? איך ניתן לקדם מותג? איך להוביל למכירות? איך גם בעלות עסקים המבוססים על שירות יכולים להשתמש ברשת זו? מה הכלים שמציאה הרשת פרט לתמונות יפות. אז באותו רגע ממש צלצל הטלפון ובקו השני הייתה תמר ג'וזינסקי שזה בדיוק מה שהיא עושה וזו בדיוק הרצאה שאיתה נסיים את האירוע.

וכמובן לא ניפרד לפני פעילות קצרה שהכנתי והפתעות ופינוקים לדרך (והפעם ההפקה הכינה לכן שקית מדהימה מלאה, גדושה מתנות נהדרות)

אז מתי? כמה? איפה? ואיך?
האירוע יתקיים ב- 27.2.14 בין השעות 9:30-14:30 אצל המארחת הנהדרת שלנו "קרינה" בכפר אזר (גם עליה אני אכתוב פוסט מיוחד).
 עלות כרטיס:
300 ש"ח למשתתפת
270 ש"ח ללקוחות מיה לנדאו (סדנאות, קורסים, אירועים וליווי אישי מכל הזמנים)
270 למשתתפת מתוך זוג.
ההרשמה הסתיימה- אזלו הכרטיסים! אז בואו! תפנו מקום לעצמכן!


צילום נעה קדמי