יום שני, 30 ביולי 2012

בדרך למכירה

אוגוסט כבר פה, בין חופשת הקיץ לחום הגדול אנחנו מוצאת את עצמנו שורדות מיום ליום. משימות העסק משתלבות בין לבין, בתוך שגרה מאתגרת. זו בהחלט תקופה לא פשוטה ואנחנו שורדות אותה בגבורה.
בעוד כמה שבועות נחגוג את ראש השנה, זה אולי נראה רחוק אבל אם תעיפו מבט בלוח השנה תגלו שהוא מתקרב בצעדי ענק.


תקופת החגים ובעיקר ראש השנה  היא תקופה מאד חשובה לעסקים, בתקופה זו אנחנו קונים מתנות, כלים לאירוח, פרטים לבית, אופנה לעצמנו ולילדים ובעצם תקופה זו היא אחת מתקופות השיא של השנה. על מנת שנגיע מוכנות לשיא אנחנו צריכות להתחיל להתכונן כבר עכשיו!

רבות מאיתנו לא חושבות על עוד חודש, מנסות להתמודד עם כל יום ביומו. רבות מאיתנו פאסביות בשיווק, מחכות לקבל הצעה, מחכות לקבל הזמנה. גם אם אנחנו רוצות ליזום אנחנו לא ממש יודעות איך ומה והאם זה יצליח ולכן מפחדות בכלל לקדם מהלכים שכאלו.

אז זו קריאת ההשכמה! קדימה! ראש השנה בפתח ואנחנו צריכות לראות מה אנחנו עושות כדי לקצור את פירות תקופת השיא, מה אנחנו יכולות לעשות כדי להביא עוד מכירות, עוד חשיפה, עוד שיתופי פעולה! מה אנחנו יכולות לעשות היום באופן אקטיבי שנכון לעסק שלנו מבלי לחכות שאחרים יבחינו בנו ויזמינו אותנו להשתלב בפעילות שלהם!
ראש השנה הוא נקודת ציון לעסק, הרגע בומסתכלים אחורה לראות מה עשינו וחשוב מכך, הרגע בו אני מסתכלים קדימה לראות מה היעדים החדשים.

אני מזמינה כל אחת ואחת מכן, לפתוח את היומן וכבר לתכנן את ראש השנה. לראות מה הפעילויות השיווקיות והמכרתיות שניתן ליישם.


מסיבה זו גם החלטתי השנה להשיק סדנא מיוחדת אשר תעזור לכן להגיע מוכנות לחג, תעזור לכן להכיר את כלי המכירה יותר טוב ולנצל אותו לאורך השנה בתבונה. אז אני מתכבדת להציג את סדנת "בדרך למכירה".

בסדנא נכיר את כלי המכירה, נבין מתי ואיך ניתן להשתמש בו בתכנית השנתית:
  • החלטה על קיום מכירה ותזמונה.
  • איך יוזמים מכירה מדויקת.
  • איך לבנות קונספט למכירה וגיוס שותפים אסטרטגים.
  • איך מקדמים ומשווקים את המכירה.
  • כיצד ניתן להתאים את המוצרים והמחירים למכירה.
  • מינוף המכירה לשיווק וחשיפה של המותג.
  • איך לבנות תצוגה חכמה ונכונה.
  • עידוד קניה על ידי התאמת מחירים ומבצעים.
כל משתתפת תקבל ספר הדרכה מקיף בנושא המכירה ובו גם שמות של כתבים ועיתונאים אשר כותבים על מכירות, דף TO DO, דף ניהול ותכנון מכירה, גרף תזמון מכירה חכם ועוד ועוד.

הסדנא תתקיים ביום שלישי ה- 14.8 משעה 9:30 עד שעה 13:30 בבית "לילי & בלום", רחוב לילינבלום 13 תל אביב.


עלות השתתפות בסדנא 210 ש"ח. 

לפרטים נוספים והרשמה ניתן לפנות אלי: 052-2432424 או maya@maya-landau.com

ההרשמה נפתחה!





יום חמישי, 26 ביולי 2012

זה היה האירוע שהיה

עשיתי סיבוב. הדגלונים נתלו, הקאוות הונחו, הפירות הצוננים סודרו, שולחן עשיר ומרהיב מלא פרלינים משובחים עמד מפתה מתמיד, נעה זני סיימה להכין את המוחיטו, הפרחים והאגרטלים מוקמו, האולמות סודרו, שקיות הפתעה מוכנות וכולם במקום. זהו! הכל מוכן! הסתובבתי בודקת שהכל אכן עומד, שהכל אכן מוכן ולא האמנתי. בדרכי לטעום את המוחיטו הקר ולהצטנן מעט, שמעתי את ראשונות האורחות מגיעות וההצגה מתחילה.
צילום: נעה זני
באותה שנייה בין נחת להתרגשות גדולה נזכרתי בסיבה, ברגע בו החלטתי שאני חייבת לעשות אירוע, אולי סדרה של אירועים לנשים. ללקוחות שלי, אלו שמסורות לעסקים שלהן, אלו שבחרו במסלול מאתגר, שדורש מסירות ומחוייבות, אלו שכל יום קמות לעסק שהוא כל עולמן. בין לבין עסוקות עם משפחה, חברות, לימודים, הגשמה ועוד ועוד משימות- כאלו עסק זה לא די והותר :).  במרוצת הזמן ראיתי המון נשים ורובנו, פשוט רגיל לתת, לתת לעסק, ללקוחות, למשפחה, לחברות, לבני זוג- רגיל לתת. אבל מה לגבי הנתינה לעצמנו? אנחנו כנשים, שרוצות להגשים את עצמנו, מה איתנו? מתי אנחנו רגע נעצור את הכל ונחזיר לעצמנו?

אז נולד "עכשיו אני". הוא נולד כדי להפנות את תשומת הלב שלנו לעובדה שאנחנו חייבות לתת לעצמנו, לפנות מקום לעצמנו כדי שנוכל לגדול ולהצליח, כדי שנוכל להיות טיפה יותר מחוברות לעצמנו ולכן גם טיפה יותר מאושרות פה ועכשיו. חשבתי על כל הדברים שאנחנו לא מפרגנות ביום יום ובטח שלא בקיץ הישראלי הקשה (חום, חופשות, ילדים ובעיקר חום). חשבתי על כמה אנחנו מחמיצות- על החלומות שלנו, על ההשתחררות מהלחצים, לפגוש נשים מרתקות, להכיר חברות חדשות, לשמוע הרצאות שיעזור לנו ביומיום ובעיקר בעיקר בעיקר שקולד טוב. כי יש דברים טובים בעולם אז למה שלא נפרגן לעצמנו?

צילום: נעה זני
הפקת האירוע הייתה חוויה חדשה, מאתגרת ובעיקר מחזקת, גיליתי המון דברים טובים ובימים הקרובים אכתוב על הכל בפוסט משעשע על כל הפרטים המטורפים שקרו שם מאחורי הקלעים, אבל עכשיו אני רוצה לספר לכל אלו מכן שלא יכלו להגיע מה היה לנו באירוע הקיץ של "עכשיו אני".

התכנסנו בלילי & בלום, בית היסטורי בשכונת נווה צדק אשר נבנה בשנת 1920  ושוחזר לאחרונה. המבנה הוסב לשמש כמרכז העשרה וצמיחה לגוף, נפש ורוח. ככזה הוא בנוי מכמה חללים שלכל חלל יש את הקסם שלו, כל חלל מספר סיפור מיוחד ובימים כסדרם מתקיימות במקום שפע של סדנאות, חוגים והרצאות במגוון נושאים כמו מדיטציה, ריקוד ועוד ועוד. אני מאמינה שעיצוב הוא חלק חשוב מההשראה והחוויה ולכן תמיד מקפידה לבחור את המקומות ש"עושים לי את זה" ולילי & בלום הוא כזה. ההקפדה על הפרטים, האווירה המחבקת ומפנקת של המקום וצוות מסור, מקצועי של נשים מקצועניות ואנושיות הם שעושים את המקום לבית אידאלי לאירועים וסדנאות. במהלך השנה אני מקיימת במקום גם את הקורסים והסדנאות שלי וידעתי שזה יהיה המיקום האידאלי לאירוע שלנו.
צילום: נעה זני

באחד החדרים המשוחזרים הקמנו את חדר "החטאים המתוקים", שולחנות מלאים פירות, עוגיות, קאוות, קוקטליים ובעיקר בעיקר שוקולד איכותי ומשובח. אילה דגן, צורפת בשוקולד, היא שעומדת מאחורי אחד התענוגות הגדולים של הערב. שולחן מלא פרלינים מעוצבים, המפתיעים בכל פעם מחדש עם טעמים ומרקמים הנימוכים בפה. השולחן היה מסודר כמו חלון ראווה של שוקלטייר יוקרתי בפאריז וכל ביס וביס הרגיש מתוק יותר מהקודם. אילה דגן גילתה את התשוקה לשוקולדים כאשר חזרה משליחות דיפלומטית באירופה, היא חיפשה משהו שישלב את התשוקות שלה לאיכות, אסטטיקה, אירוח ותענוגות החיים. היא נסעה ללמוד שוקלטייר ופתחה (למזלנו) את העסק שלה אשר מציע לצד פרלינים משובחים סדנאות שוקולד לא מהעולם הזה.
צילום: נעה זני

החדר היה בעיקר "זירת המנגלין" כי כאשר שמים נשים שמחות עם קצת אלכוהול, הרבה שוקולד ופירות חושניים ברור שיצא מזה רק טוב. אז אחרי שהחלפנו שמות של ספרים, חניות בגדים ומעצבות תכשיטים גם התחלנו לדבר על עסקים. לחלק מהנשים זו הייתה הפעם הראשונה שהן "התחילו עם בחורה",  להכיר נשים כמונו, נשים בעלות עסקים היה חלק חשוב מהאירוע ורציתי לאפשר לנשים לגשת בקלות לעוד חברות חדשות ולרקום קשרים חדשים. בואו נודה על האמת לחלקנו זה לא בא בקלות אבל אנחנו לומדות מפעם לפעם לחדד את הכישורים האלו.
צילום: נעה זני

הערב התחיל בהרצאה שלי על ניהול זמן. היה חשוב לי להעביר את המסר שאנחנו לא הולכות ללמוד כיצד לרוץ יותר מהר, להספיק יותר, להתייעל יותר אלא להכיר באיזון בחיים שלנו, למגר את הגורמים שמבזבזים לנו את המשאב הכה יקר הזה ולקבל כמה רעיונות טובים לשגרת עבודה יעילה יותר, נינוחה יותר והרבה יותר פרודוקטיבית.
צילום: נעה זני

לאחר ההרצאה התכנסנו ל"פאנל בכפכפים", רוני קנטור, עידית זכריה, קרן שביט, אורית זילברמן שילה מגר ואנוכי ישבנו לספר על כל האמת מאחורי ההצלחה. היה מרתק לשמוע שכולנו נתקלנו באותן הפחדים, שלכולם יש ימים פחות טובים ואכזבות ולשמוע איך הן עשו את זה. עידית סיפרה לנו על סיפור מצחיק עם לקוחות, איך באותו היום היא הייתה כל כך נסערת אבל במרחק הזמן רואים שהכל מסתדר ושורדים לצחוק על זה.  כאשר שאלה אחת הבנות בקהל, איך עושים את זה בלי גב כלכלי ? סיפורו הנשים שגם הן התחילו מאותה נקודה. שילה סיפרה שהיא התחילה עם לפ טופ ודווקא בגלל זה היא הייתה עוד יותר מתמיד מחוייבת להצלחה שלה ושל העסק שלה, קרן סיפרה שעצם הנחמה שלחזור "לעבודה הרגילה" היא שעזרה לה לקחת סיכונים. היו שם המון נושאים מרתקים ומעוררי השראה ואולי בהזדמנות אעלה פה את כל עיקרי הפאנל.

צילום: נעה זני
לאחר רענון של המשקה ועוד סיבוב של שוקולדים  :) התחלקנו לקבוצות והמשכנו לסדנאות. בזמן שחלק מהנשים קפצו, רקדו והשתוללו בסדנת הצחוק, יתר הנשים ישבו על מזרונים ובחלל העליון של הבית וצללו לחלום.
סדנת הצחוק נועדה לשחרר, פשוט להוציא החוצה את כל הלחץ, את כל מה שאנחנו "מחזיקות" וקצת לעשות צחוק עם עצמנו. עם מרצה שהיא שדה קופצנית וחייכנית פיזזנו לצלילי מוזיקה, הנפנו את גופנו וראשנו ופשוט צחקנו צחוק משחרר. היו את אלו שהעדיפו לקשקש בחצר באותו הזמן, השיחות האלו, כמה נשים שחולקות, מגלות, משתפות משיגות את אותה תוצאה. ההקלה, התחושה שהעומס יורד מהכתפיים ואפילו לכמה רגעים קל יותר וכיף יותר.
צילום: נעה זני
צילום: נעה זני

לסדנת החלום בחרתי את קרן שביט, הדרך שלי ושל קרן התחילה  לפני המון שנים ואני חושבת שקרן היא הלקוחה הראשונה שלי. בחרתי בקרן כי ראיתי מקרוב את אחד המנועים החזקים ביותר של ההצלחה שלה- היא יודעת לחלום! היא חולמת טוב! אנחנו מניחות הרבה פעמים שחלומות זה לאלו שיכולות לחלום, מה לי ולחלומות?! אני צריכה להתפרנס! עזבו אותי מחלומות עכשיו! וההפך הוא הנכון. החלומות שלנו הם המצפן לעסק, המצפן להגשמה העצמית שלנו. דרך החלומות אנחנו מגלות מה חשוב לנו בחיים, בעסק, איך אנחנו מגלות את הקול הפנימי שמכוון לנו את הדרך. דרך החלומות אנחנו מגלות את התשוקות. אז הבנות התיישבו בחלל שלי באופן אישי מזכיר קצת אוהל, וכאשר סגרתי את הדלת ראיתי את קרן מוליכה אותן פנימה לגלות כל אחת לעצמה את החלום הנסתר שלה.

צילום: נעה זני
צילום: נעה זני
מבלי שהספקתי, מבלי ששמתי לב, זהו, הוא נגמר. נפרדתי מהן, הנשים המופלאות, הנהדרות, אלו שלקחו את הזמן לעצמן! כל כך התרגשתי, הייתי אסירת תודה ומרוצה. ורק למזכרת הכנתי להן, בעזרתן של עוד נשים מופלאות כמה מתנות קטנות הביתה. ירדן גלילי הכינה לנו פוסט מגניב שמזכיר לנו שצריך לעבוד כדי החלומות שלנו יתגשמו, ענבל גיבור הכינה לזו תזכורות שאנחנו יפות ויש ימים טובים, lavido ציידו אותנו בכמה תכשירים ריחניים במיוחד, איריס פוגל בן חמו גרמה לנו להתמכר לשגעון הוואשי טייפ, ליאת שרון הכינה לכל אחת מדליה עם לב, לילך דן גור מסטודיו פרטיקס הכינה לנו קופסה מתוקה, לילי & בלום נתנו לנו סבון אורגני מקסים ואילת שחק שול פינקה אותנו במתנת סטיילינג.

צילום: נעה זני
בין סדנא לסדנא, בין הרצאה לשיחה הסתובבה נעה זני האושיה, עם התספורת והלוק, מצויידת במצלמה. היא אמרה לי שהיא לא מצלמת אירועים, אבל התעקשתי, חיפשתי את הזווית שלה, היא יודעת למצוא את הדבר הכי הכי מרגש בחלל עמוס נשים והנה התוצאות! אתן מומזנות לשוטט בגלריית התמונות של נעה זני מהאירוע- גלריה


צילמה הצטלמה והכינה אחלה מוחיטו- נעה זני


אני מודה לכל הנשים שהשתתפו ולקחו חלק, לכל עשרות הנשים שהגיעו, עצרו הכל ולקחו זמן לעצמן. אני אסירת תודה! ומקווה שנתראה גם בפעם הבאה!

צילום: נעה זני

יום שישי, 20 ביולי 2012

העסק הוא אני- ריאיון עם רוני קנטור לקראת הפאנל


בעסקים שלנו, בחרנו להביא לידי ביטוי את הכישרון שלנו, את האמירה שלנו. החלטנו לקחת את ההשראה האינטימית ולהגיש אותה לעולם, בתקווה שיבינו אותנו, בתקווה שיתחברו. רוני קנטור, מעצבת האופנה היא דוגמא לאישה שהלכה עם האמירה הזו עד הסוף. העיצובים, העובדים, החנות, הבחירות, אמצעי השיווק, היוזמות, הכל -הוא מעולמה של רוני. כל מה שהיא עושה היא עושה מתוך תפישת עולמה, האינטואיציה וההבנה שהדרך שלה היא ככול הנראה הדרך הטובה ביותר בשבילה.

איך הכל התחיל?

"הייתי אחרי הלימודים וכל מיני עבודות, למדתי משהו ואז התחלתי לעבוד בו ותמיד הרגשתי שזה לא בשבילי. נסעתי לתאילנד לחופשה  ובמקרה, תוך כדי שיטוטים  נתקלתי באוסף של שמלות וינטאג'. שאלתי את המוכרת מאיפה הן והיא סיפרה לי שאלו שמלות שהיא ליקטה במשך תקופה. החלטתי לקנות את אוסף השמלות ושאלתי את המוכרת איפה יש מתפרה שאוכל לשנות את השמלות. זו תמיד הייתה האובססיה שלי, לקנות שמלות יד שנייה ולשנות אותן. הלכנו יחד למתפרה, היא תרגמה את בקשותיי לתופרת וחזרתי לארץ עם 50 שמלות במזוודה.

כנראה כשאתה עושה משהו שהוא נכון היקום מסתדר לטובתך כי מפה התחילה שרשרת של צירופי מקרים שהובילו אותי להקים את מותג האופנה שיש לי כיום.  כמה ימים אחרי שחזרתי התקשר אלי תום מהרשק, ידיד שלי שלא דיברנו שנים וסיפר לי שהוא צלם ושהוא רוצה לצלם הפקת אופנה. הוא שאל אם במקרה אני רוצה לעזור לו כי הוא זוכר שתמיד התלבשתי יפה...  אמרתי לו שיש לי בדיוק את מה שהוא מחפש, גייסתי עוד חברה להפקה ואת חברתי הטובה אבישג שהפכה לדוגמנית הבית (ומאז קיבעה אצלי את טירוף הג'ינג'יות שלי). תום הצלם הציע לצלם בבית נטוש ברמת השרון, עוד חבר ארגן גנרטור וההפקה יצאה לדרך.

כשהיינו צריכים לבחור תמונות מתוך ההפקה, קפצה אלי (שוב במקרה) חברה שעבדה בעבר כמפיקת אופנה. היא הציצה בתמונות ומיד פסקה שאנחנו חייבים לשלוח את התמונות לוואלה אופנה. תוך מספר שעות עורכת האתר הודיעה לי שהיא תשמח לפרסם את ההפקה אצלה, מה שהוביל לכך שהייתי צריכה להחליט על תאריך בו אערוך אצלי בבית מכירה ביתית... המכירה הייתה הצלחה מסחררת ותוך שלושה ימים נמכרו כל השמלות.

רק בדיעבד הבנתי כמה השתלשלות העניינים הייתה מטורפת.

כעבור שבועיים קיבלתי החלטה אמיצה ועליתי על מטוס לתאילנד במטרה לעבוד בצורה מסודרת יותר על קולקציה רחבה יותר. כשחזרתי העניינים המשיכו פשוט להתגלגל, עצרו אותי ברחוב אנשים ומסתבר שהם היו עיתונאים ורצו לכתוב עלי כאשר סיפרתי שאלו שמלות שלי. נכנסתי לחנות עם אחותי ובעל החנות פשוט התעקש שאביא שמלות שלי לחנות וככה העסק המשיך להתגלגל. אף פעם לא האמנתי שהאהבה שלי לאופנה יכולה להיות מקצוע לחיים ולא תחביב, ופתאום החיים פחות או יותר הציבו לי עובדה... כשהבנתי שזה באמת קורה אז הלכתי ללמוד ולהתמחות אצל מקצוענים, לשפר את יכולות התדמיתנות שלי, ללמוד אופנה ושרטוט אופנה.

מתי החלטת שאת פותחת חנות ועוזבת את הסטודיו הביתי?

"זה מצחיק, האמנתי שאני לא רוצה לצאת הבית. אהבתי את השיחה עם הלקוחות, אהבתי שהן באות במיוחד בשבילי, שאני שם לעזור להן, להכיר אותן, להתאים להן  לא רציתי להיות עוד חנות על הדרך, עם חלון ראווה ולקוחות מזדמנות, לא התחברתי לקונספט הזה. ואז יום אחד אחת העובדות שלי שאלה אותי "רוני, אם הייתה לך חנות איך היא הייתה נראית?" והתחלתי לספר לה, שאני רוצה שזה לא יהיה ברחוב של קניות, חלל עם תקרות גבוהות ומרצפות מצוירות, חלל בקומה הראשונה בלי חלון ראווה שרק מי שיודע ומרים את הראש מבין שיש שם משהו מיוחד. אז העובדת אמרה לי שבדיוק יש כזה חלל, היא עשתה כמה טלפונים ותוך כמה ימים התקבלה ההחלטה.

באותה תקופה בן זוגך כבר עבד איתך בעסק, מאיפה היה אומץ לקפוץ למים?

זה לא היה רציונאלי ולא הגיוני, זו הייתה החלטה ברמת סיכון מאד גבוהה ואפילו יועץ שהתייעצנו איתו אמר לנו לרדת מזה. אבל  הבנו שזה אפשרי, האמנו שאם זה מרגיש לנו נכון, אז זה יקרה. השקענו בחלל את כל כולנו, כל פינה ופינה בסטודיו זה אנחנו, כל פינה מספרת ומגלה את הסיפורים שלנו, את האהבות וההשראות וזה מה שכל כך מיוחד בחנות- סטודיו שלנו וזו גם ככול הנראה הסיבה שלקוחות אוהבות לבוא אלינו ובאות כל הזמן עם חברות חדשות "לגלות" להן עלינו.

רגע של גאווה?

בימים אלו אנחנו חוגגים שנתיים לחנות ברוטשילד, בימים אלו הקמנו מתפרה ומערך שלי בתאילנד. זו סגירת מעגל לסיים את מסיבות השנתיים ולבוא לפאנל, להיזכר בתחילת הדרך. אבל ללא ספק הרגע שהכי הייתי גאה היה הרגע בו נפרדתי לפני כמה ימים מהצוות התאילנדי שלי, זו הייתה פרידה מרגשת, עם חיבוקים, מתנות ומכתבים וחום כזה מחברה בה לא נהוג לגלות חום מאד מאד ריגשה אותי. דרך אגב אם כבר סגירת מעגלים, היום מנהלת המתפרה שלי היא אותה גברת מהחנות שליוותה אותי למתפרה בביקור הראשון בתאילנד, היא האחות הגדולה שלי מתאילנד, האושר שלה הוא האושר שלי ולהיפך."

טיפים להצלחה?

קודם כל להגדיר מה זו הצלחה, כי זה שונה מאחד לשני.
להקשיב לבטן, לנסות ולטעות, לנסות ולטעות עד שמגיעים לנקודה שהבטן אומרת שאנחנו בכיוון הנכון.

סיכונים שלקחת?

הסיכון הגדול זה לעבוד עם בן זוג ואני שמחה שעשינו את זה , למרות שכולם אמרו לנו שזו טעות. להיכנס לסטודיו ברוטשילד היא צעד שיש בו הרבה סיכון. כל קולקציה היא סיכון,  את בעצם מגישה את הקולקציה ואת הלב שלך  על צלחת ומקווה שיאהבו.

מאיפה הכח לקחת סיכונים?

גידלו אותי נכון. גדלתי עם אמא חד הורית וראיתי איך היא עושה הכל בעצמה. למדתי שרק אני צריכהויכולה לדאוג לעצמי ולכן מומלץ ורצוי לחלום רחוק ולהגיע לשם.

למי שעוד אין שמלה לאירוע מומלץ להגיע בימים אלו לסטודיו של רוני ברוטשילד, אני עוצרת שם בעצמי ☺ יש המון מבצעים, פינוקים והפתעות ברוח רוני קנטור- כי גם בשיווק היא מצליחה להביא את עצמה ואת עולמה. השארתי לרוני עוד כמה סיפורים, עוד כמה המלצות ומחכה כבר להיפגש ☺




יום חמישי, 19 ביולי 2012

הבית של עידה- ריאיון עם עידית זכריה לקראת הפאנל


בסיום השיחה, שעת לילה מאוחרת, אחרי שצחקנו, חלקנו, ניסני לפצח את סודות ההצלחה, אז, תוך כדי שיחת חברות הבנתי. הבנתי את סוד ההצלחה (אחד מסודות ההצלחה) של עידית זכריה.

עידית זכריה, מעצבת והום סטייליסטית בעלת העסק "הבית של עידה", ג'ינג'ית עם חיוך עוטף ומבט שובב, התחילה לעסוק בעיצוב והום סטיילנג כתחביב בזמן שעבדה כמעצבת ב"שילב". היא ידעה שיבוא היום והיא תעסוק בזה  ותפתח את הכישרון שלה אבל לא חשבה שזה יהפוך להיות העיסוק המרכזי שלה. אחרי שעזבה את שילב, התחילה לעבוד בעסק המשפחתי אבל רצתה שינוי, היא חיפשה לעשות את זה, את הדבר שהיא כל כך אוהבת, את הדבר שהיא כל כך מוכשרת בו. היא רצתה לכתוב ספר על עיצוב!!! אבל כחלק מהתהליך, המלווה שלה ייעצה להתחיל בקטן, ב"בייבי סטפס" ועידית החליטה שהיא  מתחילה בקטן ופותחת בלוג. היא הייתה משוכנעת שזה יהיה בלוג שכמה חברות וקרובי משפחה יראו וממש ממש לא דמיינה את מה שעתיד להיות בהמשך.

היא התחילה לעשות פרויקטים לחברות, הפרויקטים התחילו לקבל חשיפה במגזיני העיצוב, היא התחילה לקבל עוד ועוד פניות מהתקשורת להתראיין, עוד ועוד לקוחות ראו את העבודות שלה ורצו שהיא תבוא לעצב להם את הבית. אחרי מספר חודשים, נטע אחותה של עידית הצטרפה לעסק ואיפשרה לו להתפתח ולגדול.
 "לפני כמה שנים, נטע עברה לגור אצלי אחרי שחזרה מחופשה בחו"ל. העסק שלי גדל והייתי מאד עמוסה, הצעתי לה להצטרף לעסק שלי ולהתחיל לעבוד איתי. היא חשבה שזה רעיון גרוע שנעבוד יחד וסירבה. לאחר שכנועים היא הצטרפה אלי ליום עבודה אחד וכשחזרנו הביתה היא אמרה "יאללה עידית מגניב!". מאז אנחנו יחד. היא משלימה אותי, היא מפיקה מעולה, היא תותחית! העבודה המשותפת והיכולות המשולבות של בתינו הן שאיפשרו לעסק להיות מה שהוא היום.

איך הצליח לך?

"רק להתגבר על איזה פחד. בתחילת הדרך לקח לי הרבה זמן להתגבר על הפחדים. המעבר להיות בעלת עסק ולקחת את התחביב של העיצוב ולהפוך אותו לעסק שאני עומדת בראשו היה מעבר שמלווה בכל מיני פחדים. אז עשיתי "צעדים קטנים" ועם המון שאפתנות לטוב ביותר הבנתי שאני הולכת עד הסוף ופשוט עושה את זה."

למה דווקא את?

"אני לא יודעת למה דווקא אני, יש המון נשים מוכשרות ומעולות. אני יודעת מה אני מביאה לעיצוב. אני יודעת מה האני מאמין שאני מביאה ופשוט לא מוותרת עליו לאורך הדרך. אני מאמינה שעיצוב אפשרי בכל תקציב, אני חושבת שחלק מהמקצועיות שלי הוא לתכנון נכון את התקציב ולדאוג שהבית יהיה מושלם גם אחרי שהצילומים הסתיימו. אני מקפידה לטפל בכל חפץ וכל פינה בבית כדי שזה לא יהיה רק בית יפה אלא בית שמתאים ומשרת את האנשים שגרים בו. אני לא באה עם אגו לתהליך, זה תהליך עם אנשים, זה הבית שלהם וחשוב לי לייצר להם תהליך שרואה אותם, שמבין אותם, שמגשים להם את החלומות הפרטיים שלהם. הטעם שלי הוא מאד ספציפי, חמים, משפחתי, רומנטי ואני מצליחה לשמור על האסתטיקה עם אילוצי החיים, התקציב והמשאלות של בעלי הבית."

עידית עובדת קצת אחרת, ממש כמו בתכניות ראליטי, הקסם קורה ביום אחד. אחרי חודשים של תכניות, קניות, בחירות, התלבטויות, בעלי הבית קמים ויוצאים בבוקר לעבודה וכאשר הם חוזרים בערב הם זוכים לגלות את ביתם החדש. זה מצריך הפקה מטורפת, זה דורש הכנות מרובות ולחץ שיא. אני חושבת שעידית עושה את זה כחלק מהגישה שלה לתהליך מול לקוחות- היא פשוט רוצה לפנק אותם.

אני חוזרת לסוד ההצלחה של עידית. עידית רואה את האנשים, היא מבינה שאומנם מדובר ב"רק בית יפה יותר" אבל זה לא ככה. היא מקבלת מיילים מלקוחות שמאז שיש להם סלון יפה ופינת משפחה הם מבלים יותר זמן ביחד, היא מקרבת זוגות בתהליך של בניית החלום, היא מפנה מקום לתחביבים של אנשים בבית והם חיים חיים יותר מאושרים. עידית רואה את האדם בתוך התהליך, היא מבינה שהשירות שלה לא מנותק מאנשים והנגיעה, הפגישה של האנשים בתהליך, שמרגישים שמבינים אותם, שעוזרים להם לשפר את החלומות והחיים – הם מנוע הצמיחה שלה. אנשים הם הבסיס של כל שיווק והצלחה. אנשים שעברו דרך יחד ומרגישים שליוו אותם, שראו אותם שעזרו להם, שהיו שם ברגעים הקשים והשמחים, הם הכח שמניע את העסק ומצעיד אותו קדימה.

 מבלי שהיא שמה לב היא משקיעה, מתמסרת ומפנקת את הלקוחות שלה, הם כל הזמן בראש סדר העדיפויות וזה מה שעושה את ההבדל! זה מה שגורם להן ולה לחייך.


איך מתמודדים עם "רגעי הבאסה" והמשברים?

"קודם כל להבין שיהיו, בעיקר בהתחלה. לצפות שהכל ילך חלק ומושלם זה לא ראלי. תמיד יהיו תקלות, תמיד יהיו פשלות בדרך וחייבים להבין שהכל פתיר ואפשר להתמודד עם הכל. היום, אני יודעת שעם כל השאיפה לשלמות, כולנו אנשים, זה תהליך מורכב ויהיו רגעי משבר, אני גם יודעת שאפשר להתמודד עם הכל והכל יבוא למקומו בשלום בסוף. מכל התמודדות אני לומדת.
עצם העובדה שאנחנו לא לבד, יש לנו זו את זו. אנחנו מעודדות ודואגות להרים אחת את השנייה ברגעי המשבר והקושי וזה זכות גדולה לעבוד עם שותפה, אחות שכל כך יקרה ואוהבה.

המשכנו את השיחה, דיברנו על טיפים לבעלות עסקים, על פאדיחות וסיפורים מצחיקים, אבל אני משאירה לעידית את זכות הדיבור בפאנל- יהיה מצחיק ומחכים! (מבטיחה לכתוב על הפאנל בשבוע הבא לטובת כל אלו שלא מצטרפות אלינו)



 *** ההרשמה לאירוע נגמרה והכניסה לאירוע תתאפשר עם הזמנה בלבד- תודה לכל עשרות הנרשמות!




יום ראשון, 15 ביולי 2012

אופטימית חסרת תקנה- אורית זילברמן מספרת את האמת עם חיוך


באירוע הקיץ שלי "עכשיו אני", היה חשוב לי להביא נשים מצליחות שיספרו לנו על האמת מאחורי ההצלחה. שנוכל לראות את הדרך, את המאמץ, את המשברים וגם נוכל לראות איך הן עשו את זה, האם הן שילמו מחיר ואיזה? מה עזר להן לאורך הדרך? מה הן עשו שהן צוחקות ממנו היום? שיספרו לנו גם על הטעויות, גם על המשברים, גם על רגעים קשים שנראה שכולן עברו בדרך די דומה לשלנו.

את אורית זילברמן ראיינתי פה לפני כמה חודשים בבלוג, היא סיפרה על ההתחלה, איך עשתה את זה ומה למדה בדרך להצלחה. אורית לא עוצרת, היא כל הזמן בעשייה, היא כל הזמן מציבה לעצמה יעדים חדשים וכובשת.  בנועם, בחיוך, בכישרון היא עושה את זה. אני פוגשת נשים רבות שרואות באורית מודל ואידאל. אמא, בעלת סטודיו יפה מצליח, בעלת מותגים נחשקים, חברה טובה, אישה מופלאה ונעימה. היא שעשתה את זה והגשימה את החלום של רבות מאתנו.

מאחורי החלום יש יזמית, בעלת עסק שדוחפת אותו כל הזמן קדימה. במסירות, באהבה, באופטימיות ואמונה מלאה. לקראת הפאנל בו תשתתף אורית  קיימו שיחה על המשברים והרגעים הפחות מפנקים בעסק.


בכל עסק יש משברים, איך ממשיכים הלאה?

אני טיפוס אופטימי חסר תקנה שתמיד בוחר לראות ולהתמקד בחצי הכוס המלאה. בכל זאת, קיימים הרי משברים ואכזבות אז רגע אחד אני נושמת לתוך האכזבה אבל מיד אחר כך אני רואה ההתנסות, את השיעור וממשיכה קדימה. אני חושבת ששגרת העסק מאד חשובה כדי להתמודד עם משברים ואכזבות בעסק. לעסק שלי יש כמה עוגנים בשנה שהם מחייבים אותי לעשייה וחדשנות כל הזמן. יש בארץ שתי תערוכות חשובות שאני משתתפת בהן לפני החגים. לפני כל תערוכה אני עובדת על מוצרים חדשים, על התצוגה, על מלאים והעשייה הזו תמיד מחזירה אותי למסלול. יש לי עוד עוגנים במהלך השנה, שמכניסים קצב עבודה פורה לעסק.

אז השגרה היא מפתח להצלחה?

כמובן שחייבת להיות תשוקה וחדוות יצירה. הן הבסיס. אבל אחרי אלו אני מאמינה שצריך להיות תהליך, משהו שכל הזמן מחזק אותך. לאורך השנה, ממש כמו בחיים אנחנו לא כל יום קמות עם חדוות יצירה, תשוקה והשראה אבל התהליך הוא מה שמאפשר המשכיות, מחויבות לעסק. כאשר יש יעדים קרובים ומשימות שפשוט חייבים לבצע אותם העשייה מחייבת אותנו להתמודד עם הימים הפחות טובים ודרך העשייה אנחנו גם פוגשות שוב את ההתרגשות והתשוקה כך שבאמת אני רואה שהתהליך הוא חיוני.





אני חייבת לשאול אותך את האמת, לאורית זילברמן יש הילה מעוררת השראה. אני רואה אותך כל היום "משחקת" עם בדים ודוגמאות בסטודיו מטריף ביופיו ושאת מסיימת את מדלגת הביתה למשחק עם הילדים? ספרי את האמת...

אני מאד אסירת תודה, אני מעריכה את העובדה שיש לי סטודיו בבית, שאני אוהבת לעשות מה שאני עושה, שיש לי את מה שהיה חשוב לי להשיג בחיי האישיים. אבל מאחורי זה יש את הצדדים שכולנו פחות אוהבות לעשות, גבייה וחשבונות. ברגעים אלו אני מעלה לאתר שלי מוצרים חדשים, זו עבודה אפורה וסיזיפית. יש הכל מהכל בסטודיו וכחלק מהעובדה שאני עושה מה שאני אוהבת לעשות ומאד אסירת תודה על הסטודיו שלי אני עושה הכל! הכל מהכל! גם את הדברים שאני לא אוהבת לעשות אבל זה חלק מעסק. יש המון עבודה פיזית. גם שנוסעים לתערוכה, בעיקר בתערוכה שהשתתפתי בניו יורק יש המון המון עבודה פיזית מאחורי ההפקה. אבל אני עושה הכל כי יש סיפוק, יצירה חדשה והתקדמות.


מה העצות שלך לבעלות עסקים, איך מתמודדים עם אכזבות ומשברים בעסק?

-          אופטימיות, תכונה שהיא הכרח. בשביל להוביל עסק צריך חזון ואופטימיות, אמונה וכריזמה.

-          הקשר עם הקהל הוא מאד חשוב, היום, בפייסבוק וברשתות ההיזון החוזר מהלקוחות הוא מאד נגיש  והוא מחזיר אותך לאיזון, מחזק אותך ומחמם אותך כיוצרת ובעלת עסק.

-          לדעת שיהיו משברים ויהיו אכזבות, ממש כמו בחיים האישיים. יש חלקים מלחיצים ומפחידים אבל זה חלק מהעניין אם נדע שככה זה הולך להיות יהיה לנו יותר קל לפגוש את זה כאשר זה יבוא.
 מזמינה אתכן להכיר מקרוב את אורית ואת סטודיו טווילינגן, גם בפייסבוק 

יום שלישי, 10 ביולי 2012

על מרבד הקסמים


את קרן שביט הכרתי לפני שנים, הכרנו כאשר העסקים שלי ושלה היו בתחילת דרכם. מאז נרקמו הרבה תכניות ובעיקר חברות נפלאה. רבות מכן מכירות את קרן, אבל לא כמוני J לאורך השנים ראיתי את המנוע הגדול ביותר של קרן. לצד התשוקה והכישרון קרן יודעת לחלום. כאשר היא פוגשת את ההשראה היא מיד מתחילה לחלום. היא שואלת את עצמה - איך אני לוקחת את זה למקום הכי גבוה? איך אני מצליחה לרגש את עצמי כצרכנית? איך אני עושה את זה הכי הכי שאפשר? ורק אחרי כמה ימים של חלום היא מתחילה לעבוד קשה... אחר כך החלומות מתגשמים או מתפתחים למשהו אפילו גדול יותר.

אני מאמינה שכל העסקים שלנו נולדו מתשוקה, מתוך רצון שלנו להגשים את עצמנו. רבות מאיתנו לא מקדישות את הזמן לברר עם התשוקה לעומק מה הן באמת רוצות! איך הן רואות את העסק? איך הן רואות את ההצלחה? איך הן רואות את חיי המשפחה לצד העסק? איך הן רואות את החשיפה וההכרה לה הן זוכות? אנחנו חושבות שזה "בזבוז זמן", אנחנו לא עוצרות רגע וחולמות.
חלום הוא מנוע הצמיחה של העסק, ממנו נצליח למצוא את הייחודיות שלנו, ממנו נצליח להגשים את עצמנו וממנו נצליח להגיע לשיאים חדשים. מסיבות אלו ועוד הזמנתי את קרן להעביר לכן את סדנת "על מרבד הקסמים עם קרן שביט" במסגרתאירוע "עכשיו אני" (21.7). אנחנו מזמינות אתכן לפנות מקום לחלומות ולפנות מקום להגשמת חלומות.

לרגל הסדנא תפסתי את קרן לשיחה קצרה על חלומות, טעימה ממה שמחכה לכן.

למה חלום?

החלום  הוא טריגר להגשמה, אני יוצאת מנקודת הנחה שרוב האנשים לא מספיק נוגעים בחלומות. אנשים צריכים ללמוד למשש ולהכיר טוב את החלומות מכל הכיוונים וזוכרים להצליח להתחבר למקום של החלום ולגעת בליבה של המנוע שמניע אותנו להגשמה.

למה חלום קשור להצלחה שלנו?

הדרך היא קשה, רוב האנשים שעשו את דרכם למעלה עבדו קשה והחלום הוא הסוכריה. הצצה למבט עתידי שברגעים קשים הוא נמצא שם להזכיר לאן אנחנו רוצים להגיע. הרבה פעמים, באופן בלתי מודע, זה נמצא שם. אני מאמינה שמי שיודע להיות נוכח בחלום יש לו יותר סיכוי להגיע לחלום.

מה זה חלום טוב?

חלום זה משהו אישי. יש מי שהחלומות שלו קטנים וצנועים ויש אחר שהחלומות שלו מטורפים ומגלומנים. זה משקף צורך פנימי, תפיסת עולם לגביי חיים טובים של אותו אדם אשר מבקש את החלום. חלום טוב הוא חלום בו קיימת סיטואציה שבה את יכולה לדמיין את עצמך במקום מאד מסופק, מלא ומאושר. חלום טוב הוא חלום גרפי, אנחנו ממש יכולים לראות אותו, להרגיש אותו, לתאר אותו לפרטי פרטים.


למה אנשים מפחדים מחלומות?

אני לא חושבת שמפחדים מחלומות, אלא מפחדים להעז ולהגיד בקול רם מה אנחנו באמת רוצים. והפחד הוא שלא נשיג אותו. ממש כמו באהבה, יש כאלו שמפחדים להתאהב כי הם לא רוצים להיפגע. הפחד מחלום הוא הפחד מהפער, מהמקום בו אני נמצאת היום והמקום בו אני רואה את חיי מלאים ומסופקים. אבל גם אם לא תגשימי את החלום זה כמו מרוץ למרחקים ארוכים, כמו אצן טוב שרץ לצידך ומעודד אותך, המטרה שלו היא להביא אותך לקו הגמר.

איך חולמים?

קודם כל צריך לדמיין את החיים שלנו בעוד כמה שנים, לבחור יום שהוא לא חופש או שבתון, יום רגיל ולפרק את היום לסיטואציות מדויקות. ממש לטעום ולחוש את החלום. חייבים להתעלם מקשיים טכניים. בתחילת דרכי, עוד בימי לימודי העיצוב, הפרויקטים שהצבתי לעצמי היו מאד שאפתניים ולא תמיד ידעתי איך אני יכולה ליישם אותם, לא הכרתי את כל הכלים המתקדמים. אחד המרצים אמר לי שהמטרה שלי היא לחלום, הכי גבוה שאפשר וכל השאר פתיר. הכלים יבואו. כך גם בחלומות שלנו, לצד הטכני אסור להיות נוכח בשלב החלום, הוא יפגוש אותנו רק בשלב התכנית

האם זה משנה על מה חולמים?

כנקודת מוצא לא צריך לחלום על הקריירה או על תחום מסויים אלא תדמייני את עצמך ביום מאושר, יום משקף את החיים המאוד טובים שיש לך, מה את עושה באותו יום אוטופי, איך הוא נראה, ממה הוא מורכב. ככל שאת הולכת יותר רחוק עם התשוקות את לומדת מה את צריכה בחייך. את יוצרת תסריט לחייך ואז חוזרת ומנתחת את התסריט. אנשים רבים מופתעים שחופש הבחירה בידיים שלהם, הבחירות מפתיעות אותנו. אנחנו סוחבים על הכתפיים את הקשיים והיומיום ואלו פוגעים ביכולת להתנתק ולחלום ולהתחבר לצד היצרי שלנו.

איך הופכים חלום למציאות?

חלום הוא מפה, ממש כמו מצא את המטמון. אני לא יודעת עוד איך אבל אני יודעת מה המטמון. מפה אני עובדת ב"התקדמות תהליכית הפוכה", בונה שלב אחרי שלב מהמטמון עד שאני מצליחה לסגור את הפער ונולדת תכנית עבודה להגשמת חלומות.

בתחילת דרכך מה היה החלום שלך?

 קודם כל הוא שונה מהחלומות שיש לי היום. אני חושבת שהחיים שלי היום הם הגשמה של החלום שלי מלפני שלוש שנים. החלום שלי היה להצליח להתפרנס ממה שאני אוהבת לעשות, לפרוץ דרך ולעשות כמה דברים במקביל.  להבין שהרעב שלי הוא בכמה ערוצים ולספק את כולם - גם להיות אמא, גם לעשות קריירה וגם לעשות כמה דברים במקביל לקריירה שלי. היופי בדברים האלו הוא שמרגע שהגשמת חלום את כבר מייצרת את החלומות הבאים.
קרן בסיני לפני שנים (כנראה ששם נרקמו החלומות של היום)

אז מה החלומות הבאים?

כרגע אני חולמת על לישון. אם יש חלום שאני לא מגשימה אותו בימים אלו זה לישון. (זה אולי הזמן לספר לכן שהראיון הזה התקיים בשעה מאוד מאוד מאוחרת בלילה)
לפרטים והרשמה לאירוע הקית עכשיו אני- לחצו כאן
 כנסו לבקר בפייסבוק של קרן- טוב ויפה ואל תפספסו את הבלוג הקסום שלה








יום חמישי, 5 ביולי 2012

משב מעורר השראה

באישון לילה נכנסתי לאוטו ונסעתי לכיכר, מצאתי אותה שם עם צוות מצומצם. התרגשתי, חיכיתי לראות אותו, כל כמה דקות קיבלנו עדכון על מקומו והיא עמדה שם, רגועה ונרגשת, מחוייכת עם החיוך הפרוע שלה, חדה מתמיד.

ואז בתרועות כבוד הוא נכנס רכוב על משאית ענק והתקבל במחיאות כפיים נרגשות מכל עבר, כל האנשים חצו את הרחובות כדי לראות מקרוב את מה שהם חשבו שהם ראו.
המאוורר של טל טנא צ'צ'קס הגיע!  וכל מי שהיה פה בשבוע האחרון בוודאי יודע על איזה מאוורר אני מדברת!

נפגשנו לפני יותר משנה, אז התחלנו את התהליך. עברנו המון יחד. עם הכישרון ואמירה שלא פוגשים בחיים איתם היא באה כנראה כאשר באה לעולם. ומפגישה לפגישה הבנתי שטל לא נועדה ללכת בזרם אלא להמציא זרמים משלה!
 וככה נולדו הטויטאיזם וככה נולד הבאזז ארט.

 הם נולדו מתוך הערכים של טל, אני תמיד מתחילה תהליך בבניה של ערכים. הערכים מתחברים למקום הכי עמוק של התשוקה שלנו, של הכישרון שלנו- מה הם באו להגיד לעולם? מה הם באו לחדש לעולם? איך הם הולכים ללוות את היוצרת והיצירה? ומרגע שהם היו ברורים צמח מהם עץ שופע, צבעוני ושטרם הוגדר במגדיר הצמחים :)


התחלנו לבנות את מודל העסק, לראות איזה מוצרים ושירותים יש לטל, זרקתי לה שלדעתי חייבים להביא בחשבון את "טלי של קרן הרחוב", משהו שבועט, הולך בשלו, פוגש אנשים ומעביר אותם חוויה אחרת. זה ישב שם כמה שבועות או חודשים עד שהאסימון נפל... והנה היא ברחוב הכי הכי בתל אביב, פוגשת את מדינת ישראל.


 ישבתי שם בכיכר, מסתכלת על צוות ההקמה, על חבורה של גברים בגילאי השישים לחייהם, משחקים במכונות, מנופים, מרימים ומורידים, עושים רעשים ומתווכחים בקודש זה עם זה על מה ואיך לעשות. ושם היא בעדינות שלה מפקדת על כל הצבא הזה כאילו עשתה זאת תמיד.


 היא הייתה כל כך נרגשת שלא שמה לב שכל תושבי תל אביב ירדו מהבתים לראות על מה מדובר, שכל רכב שעבר באזור עצר ויצא לצלם, כולם התקבצו שם. גם חבורה שהייתה בכיכר ותיכננה איזו הפגנה שכחה שהיא באה להפגין ותפסה לה שורה ראשונה להרכבה.

היה שם גם את אבא של טלי ואת אמא שלה, ראיתי את המעגלים נסגרים ונפתחים. ראיתי את ההשראה, את המקור והתרגשתי. ראיתי את כל הדרך באותם רגעים, את העולם המטורף שלה. כמה היא אוהבת צעצועים, כמה היא אוהבת לשחק!


תמיד יש לה צעצוע, הפעם הייתה זו שרשרת תרנגולים והיא התחילה לספר לנו על חנות מטורפת שהיא הייתה בברלין, על מעברים סודיים ומשחקים בני עשרות רבות של שנים. על  איך היא לוקחת מפרקת ומחברת מחדש.

בעוד כמה שעות כולם יתעוררו והיא תפתיע אותם, בעוד כמה שעות מגיע השיא בעלילה, בעוד כמה שעות  היא תעמוד מול כל כלי התקשורת בישראל וגם מהעולם ותשיק את הבאזז ארט שלה!

איזה עונג, היא עברה מסע. מסע ארוך, אבל תמיד הייתה עם החיוך הפרוע, עם הומור ושנינות, עם אסטטיקה שהיא רואה בכל פינה (אוספת חיוכים ממסטיקים דבוקים לגדר או מכתמים על המדרכה), היא לרגע אחד לא וויתרה, היה ברור לה שזה יקרה, היה ברור לה שהיא חייבת להמשיך! והרגע שלה הגיע!

 כמה ברת מזל אני להיות איתה בתהליך! כמה ברת מזל אני להיות איתה שם ברגעים שאני רואה אותה מרכיבה את המאוורר שהולך לעשות קיץ נוסטלגי לתל אביב.

טלי היא הרבה יותר מלקוחה, היא חברה, היא בלב שלי. התהליך שעברנו מאד מאד אינטימי ומאד יקר לי, לא רציתי לכתוב עליו, לא רציתי לגנוב ולא חלק קטן מהבמה שלה- זה היום שלה! אבל טלי כמו טלי, התקשרה ושאלה איך זה שלא עליתי איתה על הטרמפולינה הזו כי ממש כיף ויאלה בואי כבר! אז אני פה!


טלי היא אישה מעוררת השראה, ואם יש משהו שכן הייתי שמחה שנלמד ממנה הוא שחייבים להכיר את הקול הפנימי שלנו, את הקול של היצירה, גם אם הוא כל כך שונה שטרם ראו כמותו, גם אם אנחנו עוד לא יודעות להגדיר אותו במילים. שהחלומות שלנו מתגשמים, שעבודה קשה מתגמלת כל עוד לא מוותרים ושאת באה באהבה יקבלו אותך באהבה!
אז תעלו איתנו על הטרמפולינה הזו כי כיף פה

הפוסט מוקדש לרוח ולשמש (כי שימשי זה כמו שמש)