יום שני, 23 באפריל 2012

דור שלם דורש שיווק

 כאשר הייתי בת עשר, תפוזינה הגיעו לישראל. לי היו רעיונות גדולים להשקה שלהם והחלטתי להציע אותם. לקחתי דף ועיפרון ועם המון שגיאות ואבא שלח את המכתב למנהל השיווק של יפאורה תבורי (כמה חבל שלא צילם עותק לפני). אני זוכרת כמה רעיונות, היה שם שת"פ עם גלגל"צ, היה אירוע קד"מ היו המון דברים מדויקים, חדשניים, שמתאים לערכי המותג, שמתאים לתקופה.
 אף אחד לא ענה.

יותם בארוחת טעימות

כעבור שנים קיבלתי את המייל הבא מנעה זני,צלמת, אישה אהובה ואמא גאה ליותם. בחור מבריק, עם רעיונות טובים. כששאלתי את אמא שלו אם אני יכולה לפרסם הוא שאל מה יוצא לו מזה. אז למען גילוי נאות הפוסט הזה עלה לי במשולש פיצה כולל שתייה!




"למשרדי  אוליו  פיצה שלום רב .

אני מציע לכם הצעה,  אני רוצה לתת ביקורת של הדור הצעיר, ולהיות אחראי  יחסי
הדור הצעיר שלכם .

כי בימינו הילדים אוכלים את רוב הפיצות שמזמינים.

לכן אם אתם מסכימים להצעה שלי אני  והחברים

שלי נבוא אליכם, נאכל ונדווח: כול אחד יגיד את דעתו ,מה צריך לשפר ומה טעים לו.

אם תסכימו לכמה תנאים פשוטים:

1.כול ילד שבא מקבל משולש  אישי  וכוס שתיה לפי הזמנתו

2.הפיצה חינם וגם המשקאות

אם ילד יאהב את הפיצה הוא יספר למשפחה שלו והיא תספר למשפחות אחרות שיספרו לעוד

כמו שאני מנג'ס להורים שלי שיזמינו פיצה מכם

אני מסכים גם לפרסם אתכם באינטרנט. .

אז תמצאו יום מתאים לכם ואנחנו אצלכם

על החתום יותם לוין הטועם הצעיר

נ.ב. אני מתחייב לעליה של 2אחוז במכירות אם לא אני אתפטר ולא אוכל פיצה שלכם
חודש."


הפעם יותם קיבלת תשובה, הם הסכימו ואם תשאלו אותי- עשו בחכמה!





יום ראשון, 22 באפריל 2012

כל הכבוד להן

בעבודה על העסק שלנו יש המון רגעים קשים, הקושי הופך קשה יותר כי אנחנו לרוב עוברות אותם לבד. יש לנו את הסביבה הקרובה והתומכת אבל אף אחד לא יכול באמת להבין את הקושי שלנו. תסכול נוסף הוא שגם אין עם מי לשמוח. הצלחתי!!! עשיתי את זה!!! בא לך לקפוץ במקום משמחה ולצעוק חזק שכולם ישמעו אבל אין שם אף אחד.
 הפוסט הזה מוקדש לכל הנשים שעובדות קשה, מזיזות הר הר וכובשות פסגות חדשות לעסק שלהן. אני מלווה אותן אישי תקופה ויודעת היטב את האתגרים שניצבו בפינהן-  אז בואו נשמח איתן יחד.

Felicita- ליאת התחתנה בשנית ועם החתונה נולד העסק. היא החליטה להביא שמלות כלה, שמלות בתפירה אישית ושמלות מעצבים במחירים חסרי תחרות. היא הקימה מיזם אינטרנטי שחוסך לך בעלויות. אחרי חודשים של עבודה מאומצת, לבחור את הידיים הטובות ביותר בעולם, לחשוב על כל שלב בשרשרת השירות כדי שהלקוחות יהיו הכי מאושרות הגיע השלב לעבוד על החשיפה. רבות מאיתנו יודעות שהחשיפה זה השלב הכי חשוב והכי מאתגר בעסק. לדאוג מידי יום שיכתבו עלייך, שיספרו עלייך ושידברו עלייך זו משימה מורכבת וקשה בכמה רמות. אבל ליאת לא מפחדת מאתגרים, היא לוקחת אוויר ו.... מצליחה. מה נוכל ללמוד מליאת- ליאת ואני תיכננו היטב את הסיפור התקשורתי, הבנו מהם המקומות שחשבו לנו להיות בהם וליאת הסתערה. והתוצאות מרשימות, כתבה בלאישה, בזמנים מודרניים, בדמרקר, בווינט בבלוג של קרן שביט ואני משוכנעת שיהיו עוד בקרוב. גם ברגעים הקשים, גם שהיו דלתות שלא נפתחו ליאת המשיכה והמשיכה.




Liat petite- ואם כבר בחתונות עסקינן (ובעוד ליאת מוכשרת) ליאת בר לב היא מעצבת מוכשרת ברמות!!!! היא שנונה ואהובה במיוחד. ליאת החליטה שהיא רוצה לעצב שמול לשושבינות ולילדות שחוגגות. העיצובים של ליאת מזכירים לי את ווג איטליה. שמלות מסוגננות, מהבדים הטובים ביותר, בעיצובים טרנדים שכל ילדה ואמא היו רוצות ללבוש. אחת הבעיות עם נשים כל כך מוכשרות שהן לא מתפשרות. ( התרגלתי לקבל סמס עדכון שכרגע נרכש בד ייבוא נדיר מספק בדים במקום משימות אחרות שהיו על הפרק) היא ידעה לאורך כל הדרך מה היא רוצה, איך היא רוצה ולא מוכנה להתפשר על חצי בשום אופן. עכשיו הגיע הזמן להשיק קטלוג. להפיק כמה תמונות שיהיו תמונות הדגל של ההשקה ושל הקולקציה לקיץ הקרוב. הצילומים היו גורליים ואנחנו החלטנו שניתן לעשות את זה במסגרת התקציב. אני לא מבינה איך חשבתי שהיא תצליח, אבל היא הצליחה! אני רק אספר לכן שכל מה שיכול היה להשתבש ביום הזה השתבש אבל היום שיש קטלוג כזה יפה... מי בכלל זוכר.

Purple feather -רחלי היא הרפתקנית. אני פוגשת נשים רבות, רובנו לא אוהבת שינויים, רובנו מפחדות לזוז  עם החיים ועם העסק. אבל משהו ברחלי ממש לא פחד. אני משחזרת, ולא מאמינה שהכזו פתיחות, ביטחון ובעיקר הרפתקנות היא יצא למשימה. רחלי תופרת ומעצבת מוצרי עור. כאשר נפגשנו המותג של רחלי היה בנישה של חובבי המיסטיקה והפסטיבלים אבל לא לצדק. העיצובים שלה מדוייקים וכל אישה אורבניית הייתה רוצה להוסיף כמה פריטים של רחלי למלתחה ולתבל את המראה שלה. היינו צריכות להפוך את המותג ליותר אורבני, יותר אלגנטי סולידי מבלי לאבד את חותמת היד והאמירה העיצובית של רחלי. הצלמת המוכשרת דנה ישראלי נבחרה למשימה. בכמה ימי צילומים מתישים אני חששתי מאד. סמכתי על הצוות ובכל זאת היה הרבה שמונח על הכף. דנה ורחלי ומיטל שיחקו אותה בגדול. התמונות הצליחו להעביר את המותג למקום הנכון. (דנה כתבה על זה בהרחבה בפוסט מומולץ לקריאה!!!!)

צילום דנה ישרלי
צילום: דנה ישראלי
צילום : דנה ישראלי
שרון שיאון לוי- כל מי שחובבת עיצוב, מתעסקת בעיצוב, סביר שמכירה את שרון שיאון לוי או שיש לה כמה מוצרים שלה בבית מבלי בכלל שהיא מודעת לכך. לפני כמה חודשים נפגשנו ולשרון היה חלום. היא רצתה לפתוח חנות. אבל חנות אחרת. חנות שמציעה משהו  שונה מיוחד ושומר על האמירה העיצובית שלה. שרון מסוגלת לפתוח עשר חנויות ביום, היא בעלת ידע עצום בתחום העיצוב ומכירה היטב עסקי עיצוב. האתגר היה לשלב את החלום העסקי עם החלום הפרטי. שרון היא אמא ורצתה להקים את החנות ואת העסק עם הבית והילדים. אני לא אקלקל לכן את ההפתעות שהיא מתכננת אבל צפויות כאלו. אני רק רוצה להגיד לה כל הכבוד על כך שהיא פתחה חנות בבית שלה! זו לא הייתה החלטה קלה וגם האתגר העיצובי היה לא פשוט אבל היא עשתה זאת בגדול וממשיכה לשפר ולעבוד על זה! מזמינה את כולכן לחוות את זה ממקור ראשון ולצפות לבאות.




ענבל גיבור- אווי כמה היא חמודה ויקרה. נפגשנו בסדנא שלי, באור עינייה וזיו פניה ראיתי שמדובר בבחורה שיכולה לעשות את זה. ענבל היא אשת אשכולות, מלבד משרת היום שלה, היא מציירת, בעלת מותג תכשיטים, גרפיקאית, צלמת ומהשבוע האחרון גם בעלת מותג של דברי דפוס. בסדנא ובימים שאחרי הסדנא גיליתי שאחד החלומות של ענבל הוא להשיק מותג של דברי דפוס! כמה התרגשתי ושמחתי לראות שענבל היקרה הגשימה חלום! ואיך אני יודעת שהוא טוב? כי הוא הצליח לרגש גם אותי! רציתי לקנות את כל הפוסטרים, את כל הפנקים וגם את המגנטים. אז יש לה חנות חדשה במרמלדה והידד!!!



אז בהצלחה להן! לכן ובואו גם נשמח יחד!!!!!

יום חמישי, 19 באפריל 2012

גיבורת התקומה

אני יודעת מעט מאד על התקופה של סבתא שלי בשואה. בגיל מבוגר יחסית גיליתי כשלושה סיפורים מחרידים וזהו. סבתא שלי מעולם לא דיברה על המלחמה. את חלקי הסיפורים שמעתי מאבא שלי שגם הוא נותר סקרן.
כאשר נגמרה המלחמה סבתא שלי  הגיע לארץ לקיבוץ גן שמואל, לאחותה הגדולה. כל בוקר פעמון ההשקמה היה מחזיר את סבתא שלי למחנה והיא לא עמדה בזה יותר. היא נסעה לתל אביב לבית החלוצות.



סבתא ואבא


 שם לימדו אותה מקצוע, היא למדה לתפור והחלה לתפור שמלות לגיברות של תל אביב והאזור. התפירה העניקה לסבתא שלי חיים. היא החלה להרוויח כסף, היא החלה לצבור לקוחות והערכה, היא החלה לסגל שיגרה וערך עצמי.
עם המשכורות הראשונה אחרי המלחמה סבתא שלי הלכה וקנתה לעצמה שעון.


בעצמה! לא קיבלה מתנה! לא חסכה! היא החליטה לשוב לחיים עצמאיים, היא החליטה לשוב לחיים! היא החליטה לדאוג לעצמה! והכל דרך התפירה.
את סבא שלי היא הכירה דרך לקוחה ועד מהרה היא נישאה, הפכה לאם והפסיקה לעבוד כתופרת. כמה חודשים אחרי כך גם אבא שלי הצטרף לסיפור.

סבא, אבא, סבתא ודודה


אבא שובב
היום היא מספרת לי  שהיא התחילה הכל מאוחר, היא התחתנה מאוחר, ילדה מאוחר ועשתה הכל מאוחר.
 וזה מצחיק אותי... סבתא יקרה את בת ,94, יש לך שני ילדים, חמישה נכדים שלוש נינות ומה עוד רצית להספיק פה?

אני הנכדה היחידה של סבתא שלי, מוקפת בבנים, מיהרתי לבקש את השעון. לא את התכשיטים, לא את המעילים היקרים, לא הסרוויס ואת כל הפריטים היפים שצברה במהלך השנים פה. את השעון שמזכיר לי שסבתא שלי הייתה ותמיד תהיה גיבורה. הוא מזכיר לי שאפשר הכל, שקודם כל לעצמנו, שאנחנו חייבות קודם כל לעצמנו.
סבתא אוהבת אותך
את החוש הומור שלך
את הסלט ביצים שלך
 את חוש ההישרדות שלך
 ואת העניים היפות שלך




יום ראשון, 15 באפריל 2012

להכיר דרך השוני

השנה חגגנו את ליל הסדר בשתי ארוחות משפחתיות. אף צד לא הסכים לוותר על שירת הנכדה ולכן נדדנו לנו מצד לצד. ראיתי איך בכל משפחה יש את הריטואל החג שלה. בזמן שאנחנו מחכים שכל האורחים יגיעו, דודה רותי סיפרה לי למה היא אוהבת את מצוות החג. לא, היא לא אוהבת מצות אבל פעם בשנה, נכון לעשות דברים אחרת. לקחת את הדבר הכי בסיסי בשגרת היומיום ולהחליף אותו. השינוי הקטן הזה גורם לנו להתנהג אחרת, לחשוב אחרת, לבחון את הדברים באור חדש וזה הבסיס של כל שינוי. אז בחג האביב, בחג של פריחה וחירות, כדי שנפרח אנחנו צריכים לשנות. כדי שנצמח אנחנו צריכים לשאול שאלות חדשות.


אנחנו קמים כל בוקר עם "הנחות עבודה", כאלו שאימצנו במהלך השנים. "צריך לעבוד קשה בשביל כסף" "מאמנות לא מתעשרים" "אני לא טובה בשיווק" "אני וכסף לא מסתדרים יחד" ועוד ועוד ועוד. חלק מ"הנחות העבודה" האלו מחזקות אותנו, למעשה תורמות לנו ("אין כמו העבודות שלי" "הכישרון שלי הוא משהו מיוחד") אך למען האמת, רובן הן הנחות שמקשות עלינו, מסרסות אותנו ולא מאפשרות לנו לשנות. לא מאפשרות לנו לזמן מציאות חדשה.

אז מה עושים? עושים אחרת!  הבוקר אני אשאל את הבנות בקורס שלי שאלה חשובה ואני מזמינה אתכן לשאול את עצמכן את אותה שאלה "האמנם?"
אני לא טובה בשיווק- האמנם? באמת? אולי אני מעולם לא ניסיתי? אולי אני לא יודעת איך?
באמצעות שאלה אחת ותשובות מכיוונים שונים, שטרם חשבנו עליהם נוכל להביא שינוי. נוכל ליצור מציאות חדשה ומאפשרת יותר. מציאות של שינוי, של פריצת גבולות.
 את השיעור הראשון בקורס אני מדמה למנוף הריסה, אני באה עם כמה משימות שמטרתן היא להרוס, לשבור לנפץ את מה שידענו, או שחשבנו שאנחנו ידועות, לנפץ את המוכר ולבנות מחדש....
אז לפני שיוצאים לאביב ופריחה וכמובן חירות, אני ממליצה לכן לבחון "האמנם?" ולנפץ כמה אמיתות ישנות שלא מקדמות!



 עכשיו אחרי החג וחופשות החג, אני מרגישה שבאמת אפשר להגיד... חג חירות שמח!
 ובהזדמנות זו רוצה להודות לעשר נשים מופלאות ונהדרות שפותחות איתי את האביב בקורס מכישרון גדול לעסק גדול ומאחלת לכולנו בהצלחה!

יום ראשון, 8 באפריל 2012

עוד כמה שעות

עוד כמה שעות ההרשמה תסתיים וההכנות יחלו.
ההכנות למחזור חדש ורענן של קורס מ"כישרון גדול לעסק גדול".
ניפגש יחד, קהילה קטנה ואינטימית של מעצבות יוצרות, נלמד להכיר ולהיפתח, נלמד לשאול ולעזור ונלמד זו מזו. המפגש הראשון הוא תמיד מרגש במיוחד, זו פעם ראשונה שאנחנו עומדות חשופות מול קבוצה של זרות. בחרתי את המקום הכי יפה ומעורר השראה שיכולתי למצוא, עם חטיפים ושתייה אני משוכנעת שתהיה האווירה הנכונה. (ולכל הסקרניות- לילי אנד בלום ברחוב לילינבלאום)


במפגש הראשון אנחנו מתחילות להגדיר את העסק, את הזהות שלו ואת החלום שלנו ממנו. כי אני מאמינה שהכל מתחיל מחלום, ואם נדע לאיפה אנחנו רוצות להגיע נדע באיזה שביל לצעוד.
במפגש השני, תהיה לנו מרצה אורחת מיוחדת, המעצבת קרן שביט, תגיע לעזור לנו לדייק את ערכי המותג שלנו, תעזור לנו לקבל השראה ולחלוק חוויות מותג. בהמשך לשיעור זה נפשיל שרוולים ונתחיל להכיר את הקהל שלנו. נבין איך הנוסחה הזו עובדת. איך לוקחים מוצר, מפגישים אותו עם קהל ומייצרים כסף- עסק מצליח.



במפגש השלישי הן כבר לא אותן נשים, פתאום הן יודעות יותר, בטוחות יותר ואפילו מחוייכות יותר. זה שיעור מאתגר, זה שיעור עשיר בכלים שמטרתם ליצור חשיפה ופרסום נכונים לעסק ולמוצרים. השיעור האחרון מגיע לפני ששמים לב, פתאום לומדים איך להכין תכנית, שיטות של תמחור ומכירות, ומה כבר נגמר?


הקורס מלא משימות, חלקן "ייבשות" וחשובות וחלקן מרתקות, מעוררות השראה וחשובות לא פחות.
אני כבר כולי בהתרגשות וצפייה ועוד כמה שעות אני אתחיל עם ההכנות במרץ
 אז אל תבלו קשה מידי בחול המועד:)
 חג שמח!

יום רביעי, 4 באפריל 2012

אורחת מיוחדת!

בכל סדנא וקורס אני מבקשת מהמשתתפות לבנות מותג. אנחנו עושות את זה שלב אחרי שלב. כאשר מתחילים מחוויה. המותג שלנו מעביר חוויה, הוא מכניס את הלקוחות לעולם של ערכים, של סיפורים עולם בו הם מרגישים שייכים, מרגישים חלום או אידאל, עולם של רגשות. מחקרים מראים שלקוחות בוחרים מוצרים לפי התכונות (מיתוג) שהם מאמינים שיש להם, הם מעדיפים תכונות של חברים שלהם במוצרים שהם קונים!

השלב הראשון הוא בנייה של חוויה. אני מבקשת מהמשתתפות לעצום את העניים, לדמיין את החוויה שלקוחות פוגשים כאשר הם נפגשים עם המותג שלהן. ואז לתאר את החוויה הזו על גבי בריסטול לבן מבלי להשתמש במילים.




משם יוצאים לבנייה של מותג ולעבודה שיווקית מדויקת. אז החלטתי להזמין מרצה אורחת, כזו שתעזור לבנות לדייק את החוויה, כזו שתעזור להן להעביר רגשות על ידי עיצוב, כזו שתעזור להן להתחבר לרגשות הכי עמוקים של היצירה ושל המותג שלהן- אני מזמינה את האחת והיחידה, קרן שביט!

מלבד העבודה שמערכת היחסים ביננו קרובה, אני רואה בעבודה של קרן את הדיוק. איך היא יודעת לרקוח חוויות ללקוחת שלה, איך היא מדויקת בכל פעם. איך היא באה עם מעוף ומוציאה אותו לידי ביטוי, איך היא ממתגת ודואגת לפרטים הקטנים בכל הזדמנות, איך היא יודעת לבלוט מעל כולם!


 אז המשתתפות של הקורס הקרוב הרוויחו ובגדול! מחכה בהתרגשות גדולה לפעילות הזו, מחכה למשב המרענן שקרן תביא איתה לקורס, לנשים ולעסקים שלהן.
נותרו עוד מספר מקומות אחדים, ההרשמה נסגרת בימים הקרובים אז מהרו להירשם.

יום שני, 2 באפריל 2012

הדרך להצלחה


 אני רוצה להציג בפניכן שתי שאלות קשות. למראית עין הן נראות שאלות פשוטות אך אם נבחן אותן בכנות לעומק נבין שמדובר בסוגיה מורכבת. אני מזמינה אתכן לבחון ללא אגו ובכנות מוחלטת את השאלות.

מה אני עשיתי בשביל ההצלחה שלי?

האם באמת עשיתי את הכי טוב שאני יכולה עבור ההצלחה שלי?

הצלחה לא מגיעה ללא הודעה, היא לא דופקת יום אחד בדלת או מבקשת מאראלה להתקשר. הצלחה היא תוצאה. תוצאה של עשייה. העשייה היא המנוע של כל עסק, היא זו שדוחפת אותו קדימה, היא זו שמעניקה לו את הדופק שלו. והיא בהכרח פועל יוצא של עמל כפינו.

אף אחד לא ייקח אותנו טרמפ לצערי. אני חסידה גדולה של שיתופי פעולה, אני מאמינה בכח של קבוצה ובכח של מספר נשים יחד עם זאת עתיד של העסק שלי, העתיד של ההצלחה שלי טמון אך ורק בשתי ידיי. ככול שאני אעשה, ככול שאני אדחוף עם הידיים שלי כך אגיע לנחלה.

אני פוגשת נשים רבות, בעלות עסקים, שטרם הפנימו את העובדה הזו. ביום שישי האחרון נדדתי בארץ במכירות רבות. באחת המכירות שוחחתי עם יוצרת, אשה מאד מאד מוכשרת אשר הביעה את  אכזבתה מהתנועה הדלה במכירה שיוצרת אחרת ארגנה. אחרי שהיא סיימה לקטר שאלתי אותה שאלה פשוטה "מה את עשית כדי לקדם את המכירה?" היא הסתכלה על במבט משונה ולא הבינה למה בכלל היא צריכה לעשות דבר, הרי מארגנת המכירה היא זו שצריכה לדאוג לזה. באמת? האם בעסק שלנו יש מקום לראש קטן? האם בעסק שלנו יש מקום לפזר את האחריות לאדם אחר?

האחריות והעשייה הן שלנו ורק שלנו! אם אנחנו רוצות להצליח עלינו לסמוך רק על עצמנו! להיות בעשייה. מתפקידה של אותה יוצרת לפעול, לעשות לדאוג שההצלחה תגיע, פשוט למשוך אותה בידיים ולהביא אותה. היא לא כתבה על זה בפייסבוק ולא בבלוג, היא לא שלחה דיוור ללקוחות, היא לא הכינה גלויות והפיצה, היא אפילו לא הרימה טלפון למשפחה וחברים, היא פשוט הגיעה וזה לא מספיק. ההצלחה מגיעה למי שדואג שהיא תגיע.

 ועכשיו שוב תשאלו את עצמכן, עד כמה אתן הייתן פעילות, אקטיביות? עד כמה אתן  "הפעלתן את הידיים" כדי שההצלחה שלכן תגיע? בסופו של דבר זו מחשבה מעודדת. ההצלחה לא תלויה במזל או בהזדמנות (כמובן שאלו לא מזיקים) היא תלויה רק בנו, ברצון ובמוטיבציה שלנו, ביכולות לעבור ולפצח את האתגרים, ביכולת להתמיד, באמונה בצדקת הדרך ובעיקר בלסמוך על העשייה שלנו. אני סומכת על עצמי, אני נעזרת בכל הכלים ובכל מי שאני יכולה אבל אני גם יודעת שאם אני רוצה תוצאות- זו רק אני.


כיוצרות, הרבה פעמים אנחנו חושבות ש"עשייה" פירושה ייצור אך למעשה העשייה עליה אני מדברת היא עשייה עבור העסק. איך אני דואגת שהעסק שלי  יגיע ליעדים, איך אני עושה שההצלחה שלי ושל העסק תגיע? פירוש הדבר לטפל במשימות שלרוב אנחנו מעדיפות להימנע כמו יוזמות, שיתופי פעולה, עבודה ברשתות חברתיות, מכירות ושיווק.

 אנחנו נמנעות כי לא נעים, כי אנחנו לא יודעות איך, כי אנחנו חוששות, כי מעולם לא התמודדנו עם כאלו משימות. אז יש שתי אפשרויות, לחכות שההצלחה תגיע או לקבל החלטה שאני בכל מחיר אדאג להצלחה שלי! אני הולכת לעשות את זה! אני הולכת ללמוד איך ואני לא מוותרת! יהיו אתגרים אבל אני אהיה שם!

אז אם אתן מרגישות שאתן לא בטוחות, לא יודעות איך או צריכות לעלות על המסלול, אני מזמינה אתכן לקורס שלי "מכישרון גדול לעסק גדול". בין שאר הדברים שנעשה בקורס נלמד איך לגרום לעסק להצליח, מה אנחנו יכולות ל-ע-ש-ו-ת כדי שההצלחה תגיע.

אני מאמינה בשיווק, שיווק שמאפשר לנו להיות יצירתיות,  ליצור את הצלחת העסק שלנו בשתי ידיים. אנחנו לא חייבות לעשות דבר, אנחנו בחורות איך ומה לעשות. אנחנו בוחרות לשווק את העסק שלנו בצורה מכובדת, אוטנטית, כזו שכן נעים איתה וכן מביאה תוצאות. שיטה של עשייה.

  אז באמת שאין יותר תירוצים זה רק עניין של החלטה! אז תחליטו להצליח!

הקורס יפתח ב- 15.4 יום ראשון, 9:30-15:00 ויתקיים במשך ארבעת ימי א' הרצופים. עלות הקורס היא 1,400 ₪ וכל משתתפת מקבלת גם שעת ליווי טלפוני אישית. הקורס מתקיים במתכונת מצומצמת של נשים ולכן מהרו לשריין את מקומכן.


פרטים נוספים בקישור או בנייד: 052-2432424