יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

כל מיני ראיונות

נפוליאון היל, מחבר הספר "חשוב והתעשר", חקר וראיין עשרות אנשים מצליחים ומצא מספר מאפיינים משותפים להצלחה. אחת ההבחנות שלו הייתה שלא משנה אם המעשים נעשו לאחר מחשבה או בטבעיות, הם עדין פרמטר להצלחה, אנשים מצליחים פעלו באותה הדרך. זה כלל לא משנה אם למדת את זה או שזה פשוט בא לך, מה שמשנה זו ההתנגדות בפועל.
בתחילת השבוע קיבלתי מתנה ענקית, ראלף לורן בכבודו ובעצמו אירח את אופרה וינפרי אצלו בחווה האגדית. מלבד שעה מעוררת השראה לכל מי שעוסק בעיצוב או סתם חובב דברים טובים, הוא חושף את נקודות הציון החשובות שעשו אותו למה שהוא היום. בעודי יושבת ונוצרת כל דקה, אני מגלה שראלף לורן הגדול מסכים עם השיטה שלי ומבלי שהוא כלל מודע לקיומי (בינתיים :) ) הוא הצליח להמחיש את "האני מאמין שלי" בצורה מושלמת. כך שזה לא משנה אם הוא למד את זה, אני שמחה ללמד את זה.

אופרה וינפרי מסיירת עם ראלף לורן בחווה שלו
הסלון בחווה של ראלף לורן

אנחנו חיים בעידן של סיפורים, כל מותג, כל רכישה שלנו, כל החלטה צרכנית שלנו מתבססת על הסיפור שאותו מותג (מותג, מוצר או שירות) מספר לנו, קהל היעד שלו. אנחנו כקהל יעד מצפים ממותגים שיספרו לנו סיפורים מעוררי השראה, סיפורים מפתים, כאלו שאנו רוצים לקחת חלק מהם ולהכניס לחיינו.

ניחוחות הבית של ראלף לורן

תשימו לב למה אתן קונות את השמפו שלכן? למה אתן מזמינות דווקא את החופשה הזו? למה אתן אוהבות ומאוהבות ברשת אופנה? למה חברת הטיפוח והאיפור היא החברה הכי טובה שלכן?
תשימו לב באילו מותגים אתן "משוויצות" בהן ואילו מצניעות- מה זה אומר עליכן אם קניתם מותג זה או אחר?

אוהלי הטיפי המעוצבים בחווה של ראלף לורן
אחד מאוהלי הטיפי מבפנים
כבעלות עסקים ומותגים התפקיד שלנו הוא לספר לקהל שלנו את הסיפור. בסדנאות שלי אני מלמדת ומתארת איך עושים את זה ואיך נכון לכל מעצבת ובעלת עסק לעשות את זה עבור העסק שלה. לפי שיטתי, הסיפור הוא ההתחלה, ממנו אפשר לצאת ולבנות את התכנית האסטרטגית של העסק ומרגע שיש לנו סיפור טוב כל הכלים הבאים, באים כהמשך טבעי.

אופנת הילדים של ראלף לורן

ראלף לורן, הגיע לפגישה גורלית ב"בלומינגדיילס", רשת הכלבו היוקרתית, והציג את המוצר הראשון שלו- עניבות רחבות. "בלומינגדיילס" ביקשו מלורן להצר את העניבות ולהוריד את שמו מהעיצובים שיוכלו למתג אותן כ"בלומינגדיילס". בביטחון וחוצפה אמר לורן כי הוא "סוגר את התיק" ולא מוכר להם את העיצובים שלו. באותו זמן לורן לא היה מעצב מוכר ויש שאמרו כי סירוב להצעה שכזו היא טיפשות והתאבדות מקצועית. אבל חצי שנה מאוחר יותר הם חזרו ללורן ואמרו שלא הצליחו למצוא עיצובים טובים כמו שלו והשאר היסטוריה. לורן היה בטוח בעיצובים שלו, היה בטוח במותג שלו, ידע מה מייחד אותו, מה כח המשיכה שלו וידע מה הדרך הנכונה עבורו.

ראלף לורן הקים את המותג שלו לפני 40 שנה, הוא לא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות אבל הוא ידע מה הוא אוהב, הוא ידע מה הטעם העיצובי שלו. הוא ידע מה הולך להיות הסיפור מאחורי המותג שלו. הסיפור שאני כל הזמן מדברת עליו בנוי משני חלקים: החלק הראשון הוא העלילה, התרחשות שגורמת לי להזדהות, להשראה, להתעוררות רוח. החלק השני הוא הסיפור הוויזואלי, קולאז' של תמונות שממחישות את הסיפור שלי, תמונות שהן ה DNA של העסק והמותג שלי, אלו שבעתיד יהפכו להיות "חותמת היד" הייחודית שלי.

ראלף לורן בצעירותו

היתרון הגדול בסיפור הוא שהוא מאפשר לעסק ולמותג לגדול, לצמוח, להתפתח אך לא ללכת לאיבוד. לשמור את כל הצמיחה תחת עץ אחד. וכך הצליח לורן לפנות לאופנה, עיצוב לבית, בשמים, אופנה לילדים ואפילו למסעדנות. ובכל פעם מאד ברור לנו שאנחנו רואים עכשיו משהו שראלף לורן עומד מאחוריו, אנחנו יכולים לדמיין איך יראה הבית האידאלי שלו, מה ילבשו הילדים, מה ילבשו המבוגרים, מה המנות שיוגשו ומה עושים בפנאי. ראלף לורן הצליח לייצר עולם מהסיפור שלו, עולם אידאלי, שאנו מפנטזים לחיות בו, וכל פעם שנרכוש ראלף לורן נרכוש פיסה קטנה מהעולם הזה. אופרה וינפרי מתארת את זה נפלא, היא מספרת למה כשהתחילה להרוויח כסף רצה לקנות מגבות ראלף לורן- הקטע בסרטון.

עכשיו חשבו על העסק שלכן, האם הוא מצייר את אותו עולם? האם יש לו סיפור ייחודי ומפתה שקהל המטרה חווה אותו? האם העסק והסיפור שלו יכולים לגדול ולצמוח או שהם מוגבלים? האם חשבתם בכלל מה התפקיד שלכן מול קהל המטרה? כולן מבינות שצריך עוד קהל, עוד אנשים שיכירו את העסק, אך האם שאלתן את עצמכן מה אתן צריכות לספר לאותו קהל?

בחרתי רק כעשר דקות מכל הראיון, ממליצה לחפש את הראיון המלא, כי הוא מופלא, מלא חן והשראה, מעורר את קצות האצבעות ואת בלוטות הטעם הטוב.
תיהנו!

video

ואם כבר בראיונות עסקינן אז אקנח בקוריוז קטן, שבוע שעבר התראיינתי בתכנית של נעמה קסרי, מצ"ב הלינק, אתן מוזמנות להריץ לדקה 10:30.



• הסדנא הבאה והאחרונה שלי לתקופה הקרובה תתקיים ביום רביעי ה- 7.9 החל מ- 10 בבוקר ועד 15. מי שטרם נרשמה זו ההזדמנות, לצערי אני לא יודעת מתי יהיו הסדנאות הבאות שלי וזו ההזדמנות לזמן הקרוב. לפרטים נוספים –maya@maya-landau.com

יום שני, 22 באוגוסט 2011

אוכל מהיר, נשים מוכשרות

ביום חמישי האחרון הגיעו משלחת מכובדת של בעלות עסקים לסדנא שלי. נשים שהחליטו לפרגן לעצמן יום, במהלכו הן קיבלו זווית ראיה שונה על העסק שלהן. אני רוצה לתת לכן הצצה ליום מרגש ומרתק, יום בו למדנו, הכרנו, שמענו וחזרנו הביתה עם המון נקודות לחשיבה ולעשייה.


צילום: נעמי יוגב


בשנים האחרונות אני עוסקת בליווי של עסקים בתחומי עיצוב, יצירה ולייפסטייל ולא במקרה. בחרתי בתחום התמחות זה כי אני אוהבת אותו. אני רואה את הכישרון והיוזמה של הנשים איתן אני עובדת ורואה את התשוקה לצאת החוצה, שכולם ישמעו עלי, שכולם ירצו אותי, שכולם יפרגנו לי. אחרי אין ספור ייעוצים, פיתחתי שיטה. כזו שמאפשרת לאותה אישה , ליצור, לייצר והכי חשוב ליהנות מפירות עמלה. ראיתי את האתגרים, את המחסור בזמן, את הפחדים, את רגעי חוסר הביטחון, את הלא נודע. היה לי חשוב למצוא שיטה שמאפשרת להמשיך ליצור ולהתפתח ויחד עם זאת לשמור על הקול האישי, על האוטנטיות. שיטה שמתאימה את עצמה למעצבת, ליוצרת ולא כופה עליה נוסחאות, מודלים ופעולות שלא בהכרח מתאימות לאופי של העסק שלה ולה, כבן אדם.


צילום: נעמי יוגב

את הסדנא יזמתי כי נוכחתי לדעת שהשיטה מצליחה ורציתי לחלוק אותה, רציתי לתת לעוד נשים ובעלות עסקים להכיר את המעלית הסודית לקומה העליונה. אומנם מעלית סודית :) אבל אין קסמים. יש הרבה עבודה, יש הרבה מחשבה. כל אחת קיבלה חוברת עבודה, מעין תזכורת לשאלות ולנושאים החשובים. החוברת מאפשרת ללכת הביתה ולחשוב על הדברים, לתת לנושאים לשקוע ולצוף שוב, לבחון מכל מיני זוויות את העסק. לבחון מה צריך לחדד, איך נכון לבדל, מה אני עושה נכון ומה עוד אני יכולה לעשות.



צילום: נעמי יוגב

אני מאד גאה בנשים שהגיעו, והקדישו לעצמן יום. זה לא מובן מאליו. יש לנו את התחושה שאנחנו יכולות ומוכרחות לעשות הכל לבד, הכל על הכתפיים שלנו, במסע קשה וארוך. ואני שמחה להיות תחנת התרעננות במסע הזה. כולי תקווה שאותן נשים לקחו איתן משהו, קיבלו כוחות, שמעו סיפורים, החליפו חוויות ועכשיו מסתערות על השנה החדשה ממקום אחר, בטוח יותר בעצמו. מקום של שאלות, מחשבה ותכנון קדימה.
צילום: נעמי יוגב


לכל הנשים המקסימות שהגיעו- היה לי כיף, היה לי יום נפלא ומאד ריגשתן אותי. כמה כישרון הצלחתי לדחוף בחלל אחד! אבל אם תרשו לי- אני מפצירה בכן, אני כאן! אני מאמינה שאתן מחויבות להצלחות ולכן אני כאן בשבילכן. אני עומדת לרשותכן במייל לכל שאלה או התייעצות. אני יודעת שלוקח זמן לעכל את הדברים ולכן קחו את הזמן, תחשבו על הדברים, תקראו שוב את הרשימות ואת החוברת ובכל מה שאני אוכל לסייע אני יותר מאשמח לעשות זאת.


צילום: נעמי יוגב
 
יש לי סדנא נוספת ב- 7.9, חשבתי שאני פחות אתרגש אחרי המפגש הראשון אבל אחרי מפגש שכזה אני אפילו עוד יותר נרגשת.
אוגוסט עומד להסתיים ואנו בפתחה של שנה חדשה, עוד מעט גם נרכוש לוחות שנה חדשים ונתלה על הקיר. אז שנייה לפני שאנחנו בוחרות מיקום מעל שולחן העבודה, בואו נחשוב על השנה שתבוא, בואו נחשוב על איך אנחנו רוצות שהעסק שלנו יגדל השנה, ונכניס את כל הפעילויות שאנחנו נעשה כדי שהוא יגדל ויפרח.

יום שני, 8 באוגוסט 2011

לא ישלמו לכן על כישרון, אם לא תנסו לא תדעו, תממשו חלומות ותלמדו לתמחר- דן אריאלי ואני בשיחה מרתקת על עסקים- חלק ב'

יש הרבה מה ללמוד ממחקריו של דן אריאלי, אך הסוגיות שהכי קשות לעסק הקטן, שעושה הכל בעצמו, ללא סיוע של יועצים הן לדעת איך להתנהל נכון פיננסית, בכמה לתמחר, באיזה מכירות להשתתף? האם ומתי לעשות מבצעים? והאם להסתכן בעלויות ולשכור עובדים נוספים?

מקווה שהפוסט הזה יעזור לכן לעשות סדר בתחומים האלו, יציע נקודות למחשבה ואולי ברוח הנסיין המתמיד של דן אריאלי תעמידו במבחן כמה מהעצות שצרפתי לכן. בפוסט תמצאו את הנוסחה שלי לתמחור, נוסחה שפיתחתי בהשראתו של דן אריאלי עם מודלים נוספים בשיווק. הייתי מאד גאה לקבל את האישור הרשמי שלו עליה ולכן בכבוד רב, עם הסברים, היא מוצגת לפניכן. לאלו שלא הספיקו לקרוא את החלק הראשון של הראיון- מצ"ב הקישור





האם נכון להשתתף באתרי קופונים ומבצעי הנחות?
"קשה מאד לא להשתתף כי כולם עושים את זה, אבל השאלה היא אם משתתפים אז איך משתתפים. צריך להבין שהנחה מביאה יותר לקוחות לדלת, מורידה את המחיר ויוצרת ציפייה למחיר עתידי נמוך. עכשיו השאלה היא איך אפשר לקבל יותר מהטוב ופחות מהרע. אני מציע להציג את הקופונים באופן שהצרכן צריך לעשות משהו כדי לקבל אותם. אנחנו רוצים שתנסה את החנות שלנו ואחרי זה תגיד לנו את חוות דעתך כהערכה להשקעתך אנו נעניק לך קופון 50%. או להציג ללקוחות קופון שמטרתו "בואו תנסו אותנו" או "בגלל שאתם לקוחות נאמנים". "
(עוד כשהתחיל טרנד הקופנים פרסמתי שני מאמרים על איך לעשות את זה נכון- ממליצה בחום לקרוא, נכון במיוחד להיום- חלק א', חלק ב'.)




מה לגבי הנחות והתנגדויות של מחיר יקר מידי?
"זו בעיה כי אנשים רוצים לקנות בזול. השאלה היא איך מוכרים בזול לטווח הקצר ולא פוגעים במחיר לטווח הארוך. אם מורידים בתחום האופנה את כל המוצרים ב-50% אי אפשר לחזור אחר כך למחיר מלא. החוכמה היא להבדיל בין הנחות לכולם לבין הנחות "כי זה בשבילך בלבד", זו הבחנה שחשוב לעשות. הנחות " כי זה בשבילך בלבד" הרבה יותר יעילות לטווח הקצר אך לטווח הארוך קשה לצאת מזה כי תמיד יצפו להנחת הלקוח המיוחד."





איך ומתי יודעים שהגיע הזמן לקחת עובדים ולהעביר חלק מהתפקידים לאאוטסורסינג?
"לא יודעים אף פעם, אבל צריך להתנסות, וצריך לחשוב איך עושים את זה בקטן. אני מאד בעד ניסויים, צריך לנסות ולהתנסות, להגדיר מה היא ההתנסות, למשל להגיד - אני הולך לנסות לשכור עובדים לשלושה חודשים ובזמן הפנוי לעשות את זה ואת זה ואם אני לא משיג תוצאות אני משנה, ולעקוב אחר הדברים. הרבה אנשים לא מבינים עלות של הגדלת עסקים, פתאום צריך לנהל עובדים יש המון דברים נוספים שקוראים שקשה לחשוב עליהם מראש, ולכן חושב שצריך להתנסות עם זה ."

מה האסטרטגיה ומה הערכים הנכונים להבנות באזז סביב המותג?
"באופנה התהליך הוא מעניין, מי שקונה שמלה לא רוצה שלכולן תהיה אותה שמלה אז חשוב להבין מתי יותר מידי באזז פוגע במותג. בכלל אני ממליץ להפנות את הבאזז למעצב ולא לאופנה ספציפית, אופנה היא זמנית וחולפת בעוד שאם נפנה את הבאזז למעצב נוכל להרוויח את הבאזז לאורך זמן ."


השאלה שהכי סקרנה אותי היא איך מתמחרים? בספרו עוסק אריאלי רבות במניפולציות ועוגנים אשר משפיעים על אופן התמחור ועל התפיסה של הלקוחות. אחרי שקראתי את ספרו פיתחתי נוסחה שמשלבת את הרעיון של אריאלי עם תחום האופנה והלייפסטייל והייתי סקרנית לשמוע מה דעתו. אז קיבלתי אישור! הגורו מסכים! ולכן אחשוף בפניכן את הנוסחה:

בסיס הנוסחה נובע מהרעיון שאנחנו תמיד משווים מחירים תוך כדי הרצת אלפי שאלות בשנייה בראש, כדי לדעת אם עסקה היא הוגנת או לא. כדי שנוכל לשלוט יותר טוב באופן שבו הלקוחות משווים אותנו, הכי טוב אם נשווה אותנו לעצמנו. נחלק את המוצרים שלנו או את הקולקציה לסדרה אחת עם שלוש רמות מחיר:
לדוגמא, תכשיטנית שמעצבת שרשראות, רוב התכשיטים שלה נמכרים סביב 500 ₪. היא צריכה לעצב מעט שרשראות מאד ייחודיות במראה שלהן, כאלו שישמשו אותה בעיקר ליחסי ציבור, כאלו שמשמשות בעיקר נושא שיחה ופחות אנשים יבחרו בהן כשרשרת המועדפת. את השרשראות האלו לתמחר ב- 1200 ₪ ולבדל אותן מיתר השרשראות. את השרשראות האחרות שיש לה, להמשיך לתמחר ב- 500-700 ₪ ולייצר עוד סדרה קטנה של שרשראות שמרמזות על הקולקציה, שרשראות שאני נורא רוצה לקנות את השרשראות האחרות אבל אין לי כסף ב- 350-450 ₪. אז מה עשיתי פה בעצם? שמתי עוגנים. ברגע שלקוחה מתלבטת, היא ישר משווה את העיצובים לפי הקטגוריות ואומרת- 1200 ₪ נראה לי מאד יקר, 350 ₪ נראה לי זול מידי







ולא "טרנדי מספיק" ולכן הקטגוריה האמצעית היא הקטגוריה העיקרית והיא הקטגוריה ממנה נמכור הכי הרבה.
באופנה וטרנדים זה עובד נהדר, ממש כמו בתצוגות אופנה שעושים תצוגה רהבתנית בשביל התקשורת (ובשביל עוגן המחיר), הקולקציה בחנות היא יותר "לבישה" והמחיר מעט יותר זולים. תצוגת האופנה מעניקה ניחוח "הוט קוטור" לקולקציה בחנות וכשם שמותגים רבים פתחו תת מותג עממי- זה כדי לתת לכל אלו שרוצים נורא את המותג אך ידם אינה משגת. זו דרך להעצים את תדמית המותג ונחשקותו.

*** לכל אלו שנרשמו לסדנא שלי- יהיו עוד דוגמאות וסיפורי מקרה שימחישו את הנוסחה ואת החיבור שלה לכל אפיקי השיווק... יש למה לחכות ....

לכל אלו שעוד לא שמעו או הספיקו להירשם- מצ"ב הקישור עם הפרטים, ניתן לפנות אלי לשאלות במייל או בנייד.


יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

הסיפור מאחורי ההצלחה של סטודיו טווילניגן- ראיון עם אורית זילברמן

אני שמחה לחנוך בבלוג שלי פורמט חדש בו אני אראיין בעלות ובעלי עסקים מצליחים, כאלו שהתחילו עם חלום גדול, עברו דרך מעניינת, ממנה אני מקווה שתוכלו ללמוד, לקבל רעיונות ועצות. אני רואה קהילות של עסקים, של נשים, בהן נתמכים זה בזה, בהן עוזרים זו לזו, קהילות בהן ניתן לשתף ולקבל משוב. אני חסידה גדולה של שיתוף ושל קהילה תומכת ולכן מקווה כי הראיונות שאביא יצליחו לעורר בכן השראה, יצליחו לעזור לכן בצמתים שבדרך ובעיקר יפרגנו לנשים ועסקים שעלו על הדרך הנכונה וזה עונג גדול לראות זאת.

את הראיון הראשון בחרתי לקיים עם אורית זילברמן מסטודיו טווילניגן. מלבד העובדה שאני או-ה-בת את המוצרים שלה, אני עוקבת אחריה בשנים האחרונות ורואה את הדרך המרשימה שהיא עשתה. אורית, שהתחילה עם טעם משובח וכישרון גדול, הפכה תוך מספר שנים למותג מוכר ונחשק הנמכר בכל רחבי הארץ, פיתחה ומפתחת מוצרים חדשים ושומרת על חותמת היד הייחודית שלה. אורית היא דוגמא שאפשר להתפרנס בצורה שמסבה לך אושר. היא מאמינה בעשייה מתוך משמעות, ממקום בו את מביאה את עצמך, ממקום של אהבה ופאשן. אורית היא דוגמא נפלאה לבחירה - הבחירה לעסוק ולהתפרנס מהתשוקה הגדולה שיש בכל אחת מאיתנו.


"הייתי בחופשת לידה, ידעתי שאני לא חוזרת לקריירה שלי בהיי- טק אבל לא ידעתי מה כן. חיפשתי משהו שיאפשר איזון של בית ועבודה וקיוויתי שיהיה בתחום העיצוב כי מאז ומתמיד יש לי פאשן לתחום. הרעיון הספציפי לעסק נולד בעקבות מתנה שהכינה לי אחותי - אלבום עטוף תחרה לבנה בעבודת יד אותו היא הכינה אחרי שלא מצאה משהו מתאים בשוק. המוצר הראשון של הסטודיו היה אלבום לידה, דרכו התגלחתי והכרתי את הזירה, ספקים, יצור, חנויות, שיווק. הייתי עם שני תינוקות וזו הייתה פריבילגיה להתחיל בקטן ולצמוח משם צעד אחר צעד ולפתח את העסק.
התייחסתי לסטודיו כעסק מיומו הראשון, ברצינות, בדבקות ובהשקעה, קיבלתי את העובדה כי כל עסק צריך "גרייס" אך היה ברור לי כי לסטודיו צריכה להיות זכות קיום. ההבנה שיש לי עסק של ממש הגיעה בשנה וחצי האחרונה. לאורך הדרך היו הרבה עליות ומורדות, נקודות שאפשר להתייאש, אבל את קמה בבוקר מלאת אמונה, מגייסת תמיכה ועזרה מהמשפחה והקרובים וממשיכה בדרכך, זה לוקח זמן."


מהן חמש העצות שאת יכולה לתת לנשים שמקימות עסק עכשיו?
"קודם כל אל תפחדי ואל תתייאשי, לכי בלב שלם, האמיני בעצמך ולכי על זה.
1. נשימה ארוכה - זה לוקח זמן, צריך להאמין בתהליך, זה לא קורה ביום אחד.
2. גמישות - אנו לא תמיד יודעים לאן דברים מתגלגלים. יש לשמור על גמישות מחשבתית כדי שנוכל להבחין בכל ההזדמנויות מסביב וכך ניתן לעסק להתפתח. אני התחלתי מאלבומים ובאלבומי חתונה שמתי לב שיש דרישה למסגרות. החלטתי להיכנס ולבחון פיתוח של מוצר חדש - כך נולדו המסגרות. הגמישות המחשבתית חשובה גם לבחינה מחודשת. אין "מאסט", לא תמיד צריך ללכת עד הסוף עם כל החלטה שקיבלנו; מתלבטים, בוחנים ואחרי כמה חודשים העסק משתנה, השוק משתנה ולכן חשוב לבדוק פעם נוספת האם ההחלטות שקיבלנו נכונות עדיין.
3. ריבוי מוצרים - היה חשוב לי שכל אינטראקציה שלי מול חנויות תהיה משמעותית, שהסל אותו אוכל להציע יהיה מגוון והקשר יהיה יותר משמעותי ומניב.
4. ריבוי ערוצי מכירה - כיום ניתן לרכוש את מוצרי הסטודיו בחנויות, באתר אינטרנט, במכירות מיוחדות ובחנות שלי. ריבוי ערוצי מכירה מקטין את התלות בכל ערוץ וחשוב ליציבות של העסק. בתקופת המיתון, חנויות קנו הרבה פחות אבל בזכות הערוצים האחרים העסק הצליח לעבור את תקופת המיתון. לעסקים שהתבססו רק על שיווק לחנויות היה קשה יותר לשרוד.
5. אינטרנט, אינטרנט, אינטרנט - לפני חמש שנים ראיתי את הפוטנציאל בדיאלוג בלתי אמצעי עם הלקוחות שלי, היום זה כבר הרבה יותר מזה. בלוגים ורשתות חברתיות הן קרקע כל כך טובה ופורייה לקבל חשיפה. זה כלי זמין, קל ונגיש לכל אחד, זו דרך נפלאה לחיות את השטח, מגע ואמירה אישית, מקום להיפגש לנטוורקינג עם אנשים ועסקים, עם יח"צנים ועיתונאים, לשיתופי פעולה, להשראה, לפידבק."


עסק של אישה אחת זו מלאכה מורכבת בעיקר כאשר יש משפחה שדורשת את מלוא תשומת הלב, איך את עושה את זה?
" קודם כל אני לא לבד, יש לי שתי מעצבות מוצר ובלעדיהן לא הייתי מצליחה. המטרה שלי הייתה להקים עסק שיאפשר לי את האיזון הזה ולכן אני שמה לזה גבולות. מאד בקלות הייתי יכולה להישאב לוורקוהולית שבי אך חלק מההצלחה היא גם לדעת להצליח בתאנים האלו – אלה הם כללי המשחק. מפעם לפעם קורה ויש ימים בהם אני פחות בבית או עם הילדים אך זה כחריג."


"ממש בתחילת הדרך היה לי מזל, המוצר הראשון התקבל טוב, הוא היה חדש ורענן וחנויות הזמינו ממני הרבה. עשיתי הכל בעצמי, הרבה עבודת שטח ואלו היו ימים מאד סיזיפיים. בהמשך לקחתי סוכן ואחרי תקופה החלטתי להחזיר לעצמי את השיווק לחנויות. הצגתי בתערוכת סגנון ועיצוב אשר מתקיימת לפני ראש השנה ופסח במטרה לפגוש בצורה מרוכזת את בעלי החנויות. המודל הזה עובד לי היום, בעלי החנויות באים ומזמינים בצורה מרוכזת, אני פוגשת אותם פנים אל פנים, מציגה את העיצובים וכך משלבת בין המגע האישי, הפידבק ומצאתי ערוץ שנוח לי ומתאים לעבודה של הסטודיו."

ואיך מתמודדים עם קושי הייצור בארץ?
"את העיצוב והפיתוח של המוצרים אנו עושים אך ורק בסטודיו אך אני כל הזמן מתנסה ומחפשת דרכים לשלב ספקים חיצוניים בתהליך. חשוב לי שהאיכות של המוצרים רק תלך ותשתפר ולכן אני מנסה הרבה ספקים לפני שאני משלבת אותם בתהליך."


ומה החלום? איפה את רואה את עצמך בעתיד?
" החלום, לטייל בחו"ל בכל מיני ערי בירה ולפגוש את המוצרים שלי על המדפים, בימים אלו יוצא משלוח ראשון לשוויץ ויש בזה התרגשות מאד גדולה."




אורית היקרה, אני מודה לך מעומק ליבי, אני מקווה (ויודעת) שהצלחת לעזור לנשים בפרשות דרכים שונות, אני מקווה שעוררת בהן תקווה וחשפת נקודות מחשבה שהן לא ראו עד היום. תודה שהכנסת אותי ואיפשרת לי לשאול את כל השאלות! למדתי המון ובעיקר היה לי כיף גדול!









יום שישי, 5 באוגוסט 2011

סבלנות

אף פעם לא הייתה לי סבלנות, כילדה פיתחתי מומחיות לקבל מה שאני רוצה ברגע שאני רוצה, הייתי מפעילה תחכום, חוש דרמה, הומור, חנדלעך ושאר כישורים מופלאים ותמיד תמיד מקבלת באותו הרגע מה שאני רוצה. מה שהייתה תכונה חיננית כילדה התבררה כמחסום גדול בבגרותי.

היציאה שלי לעצמאות והאימהות שלי היו תהליכים מקבילים ואני רואה בהם המון מן המשותף, אני רואה בעסקים שלנו ילד נוסף במשפחה וכך יצא שגם ביתי וגם העסק שלי לימדו אותי שיעור חשוב בסבלנות. לראשונה הכרתי בחשיבות של הזמן, הבנתי כי הבת שלי צריכה זמן כדי להתהפך, לצעוד, לדבר, להיגמל וזה פשוט עניין של זמן. זמן בו הגוף שלה מתכונן לשינוי, זמן בו היא מתאמנת, זמן בו אני שם כאמא מחזקת ואוהבת ושום דבר שאני אעשה לא יזרז את התהליך. מה שלימד אותי ליהנות מהתהליך, ליהנות מהזמן, לראות את הבת שלי גדלה, לראות אותה מתפתחת שלב אחרי שלב, לאט ובטוח. לראות בכל שלב בתהליך עונג גדול, לראות כל "מיני" גדילה ולהתפעל ממנה בדרך הארוכה.

צחוק הגורל הוא שהבת שלי קיבלה את האופי שלי ואין לה סבלנות. (כמוני יצאו לה שיניים בגיל 3 חודשים, כמוני מדברת מגיל 8 חודשים וכמוני רצה רצה ולא מסתכלת לאחור)

בעסקים שלנו אנחנו הרבה פעמים ילדות קטנות, כמוני, רוצות הכל עכשיו ומיד! לא מתמסרות לתהליך, אוהבות את הכאן ועכשיו ומה שלא נותן תוצאות מידיות מוכרז ככישלון. בין אם זה הרצון לשלוט, תרבות הפייסבוק או התשוקה הילדותית לעכשיו, סבלנותנו מתקצרת ואנחנו מחמיצות את התהליך.



יין, דייג, חקלאות, בישול אלו רק חלק מאומנויות שמצריכות זמן, אומנויות שלא ניתן לקצר- צריך לתת לטבע לעשות את שלו. צריך לתת לזרע לנבוט ולצמוח לפני שקוצרים, צריך שכל המרכיבים יתחברו בסיר על אש קטנה, צריך שהסוכר יהפוך לאלכוהול ויספוג את כל טעמי החבית, צריך לשחרר ולאפשר, צריך לתת מקום של כבוד לתהליך, הוא חלק מהיצירה.

"במקצועות של פעם" היה מקום לזמן ולתהליך, פעם חיכינו שהצבע יתייבש, שהפתילייה תבשל, שהדיו יתייבש ושהמורה תסיים :). כיום, אנחנו מנטרלות את הזמן, לא מכירות בשלבים של הצמיחה ומהיום שזרע פגש את האדמה אנחנו לא מבינות איך אנחנו לא השיח הכי גדול בשדה ופירותינו יצאו למרחוק.

לגדול ולצמוח לוקח זמן, זה לא אומר שצריך לשבת ולחכות שנס יקרה, זה אומר שצריך להמשיך ולעשות את כל מה שצריך, זה אומר שכל הזמן אנחנו נמצאות בעשייה אך אנחנו מפנות מקום מכובד לזמן ומאפשרות לתהליכים לקרות בקצב שלהם. כל אחת וכל עסק עם הקצב שלו, תמשיכו לעשות, תנצלו הזדמנויות אבל שוואיה, שוואיה- אנחנו לא מטאורים, אנחנו פה להישאר, ולכן לוקח זמן לגדול, לוקח זמן לדברים לשקוע, לוקח זמן ללמוד, לוקח זמן לראות תוצאות.

אל תפסיקו לנסות, אל תפסיקו לעבוד- תפנו מקום לזמן, תפנו מקום לשלבים שבדרך.