יום ראשון, 29 במאי 2011

שמעתי ש...

כנשים אנחנו מדברות בלי סוף זו עם זו, מחליפות מתכונים, המלצות על גנים, על חוגים, שואלות מאיפה התיק ההורס הזה, מספרות על המסעדה החדשה שאכלנו בה אתמול וחולקות זו עם זו המון. למעשה, לפני הרבה שנים, כשלא היה אינטרנט ועיתונים, באזז היה נמדד בשיחות הסלון. כיום יש לנו דרכים רבות לייצר באזז - שיחה על המותג שלנו. אבל אני רוצה לרדת לעומק השיחה הראשונית, זו שאנו מנהלות עם חברות. לשיחה הזו יש השפעה גדולה. סביר להניח שהמלצה של חברה קרובה תהיה מאד רלוונטית אלי, כי היא אובייקטיבית, כי היא מגיעה מחברה שדומה לי ולכן יש לנו תחומי עניין משותפים וכי אני אזכור אותה יותר וסביר להניח שאפעל לפי המלצתה.



אני רוצה לספר לכן על הדיאטנית שלי, היא אסון שיווקי, אין לה אתר, אין לה פייסבוק, אין לה אפילו כרטיסי ביקור, היא לא יושבת במרכז עם תנועה אלא בבית שלה בתוך שכונת מגורים תל אביבית. היא לא עושה דבר כדי לקדם את העסק שלה. על התפריטים שהיא מחלקת אין תמונה, רק הדפסה ממחשב ושמה הפרטי עם מספר טלפון. ובכל זאת היא סיפור הצלחה, יומנה עמוס כל השבוע משמונה בבוקר ועד שמונה בערב- תמיד מלא עד אפס מקום.

כדי להב
ין איך היא עושה את זה חייבים להיות לקוחות שלה או חברים של לקוחות שלה- זר לא יבין זאת. אחרי ולפני כל מפגש החברות שלי מתקשרות לשמוע חוויות, הן לא מתקשרות לשמוע אם ירדתי במשקל או העלתי אלא הן מתקשרות לשמוע מה ה"רעה" אמרה לי. היא מדברת על שומן, מרכיבים תזונתיים, ערכים קלוריות בפאתוס לא מובן. היא לא מסכימה יותר מגזר אחד ביום ובצל אחד; מותר לשתות רק מים ואם חס וחלילה שתיתי דיאט קולה היא תדע ואני אקבל את המנה שלי. אין לי מילים לתאר את תחושת האימה מול המשקל או המבוכה להסביר למה השבוע לא ירדתי. (חשוב לציין, היא לא שרלטנית, היא דיאטנית מוסמכת שלמדה גם תזונה ורפואה סינית, היא מקצועית מאד ולא מאמינה בדיאטות חריפות או בהתנזרות מאוכל.)


החוויה שהיא מייצרת במפגשים איתה היא כל כך עוצמתית, מיוחדת, שונה שאני חייבת לחלוק. ואכן כל החברות שלי מכירות אותה, ויש לי לא מעט. כששואלים אותי איך ירדתי, אני מוכרחה לספר על הדיאטנית הרעה שלי. הייחודיות שלה והמפתח להצלחה שלה, במודע או שלא במודע, זה שהיא יצרה נושא שיחה. היא הפכה את עצמה, את האישיות שלה, את האופן בו היא מטפלת בי לנושא שיחה מעניין, שזוכרים אותו, שמחזיק ערבים שלמים של צחוקים עם החברות. וכל פעם שאני שותה דיאט קולה החברות שלי מצקצקות ועוקצות אותי על הבחירה המשונה בדיאטנית שלי.


אז מה עושים עם זה- בודקים איפה אנחנו יכולים לייצר הזדמנויות ללקוחות שלנו לדבר על המותג שלנו, איזו חוויה עוצמתית אנחנו יוצרים ואיפה, באיזה רגעים הלקוחות שלנו ישמחו לספר על המותג שלנו וכיום, כששיחות סלון מתקיימות גם בפייסבוק, בפורומים, בבתי קפה ואין ספור הזדמנויות, אנו חייבים לדאוג שאנחנו נהיה חלק מהשיחה.

יום רביעי, 25 במאי 2011

מאיפה מתחילים?

הרעיון התבשל הרבה זמן, סוד ששמרת בבטן, מחשבות וחלומות על עסק מצליח. ואז העזת וחלקת את החלום עם אמא, חברה, בעל, כאילו בצחוק, מחכה לראות את התגובה, מה יגידו. למרות שאת כבר עמוק בפנים החלטת, את רק צריכה את האומץ, התמיכה, שיגידו לך שאת מוצלחת ומוכשרת ובטוח תצליחי. וכנראה שככה אמרו לך. אז עשית מעשה ויום בהיר אחד הקמת את העסק, לקחת את התשוקה, את התחביב והחלטת שזה העסק שלך עכשיו. עשית לוגו, הקמת חנות או אתר, פיתחת קו של מוצרים ועכשיו יש לך עסק.
את קמה בבוקר ועובדת בעסק של עצמך! חברים מפרגנים וקונים, המשפחה מספרת לכל מי שפוגשים על העסק החדש שלך אבל... הפחדים מגיעים. המחשבות של "מה יהיה" תוקפות ואת מפתחת חרדות. זה לא מתכון שאני מאחלת לאף אחת, אבל בטח יהיו כאלו שיזדהו איתו.


החזון הזה לא נועד להפחיד או להרתיע אלא הוא מתאר את סיפורן של עשרות נשים שאני פוגשת, נשים שהפכו את התחביב ואת הכישרון הגדול שלהן לעסק. שאזרו המון אומץ ותמיכה ויצאו לדרך חדשה ומרגשת ולפעמים מאד מפחידה ומאיימת. רבות מהנשים האלו נתקפות בפניקה כי הן לא יצאו מצוידות למסע הזה. הן קיבלו פרגון ותמיכה ושמעו מכולם כמה הן יכולות להצליח אבל אף אחד לא שאל אותן "איך אתן מתכננות לעשות את זה?", אף אחד לא שאל אותן שאלות קשות שמצריכות מחשבה ותכנון כי כולם מאד רצו להעצים אותן. כולם מאד רצו לראות אותן מצליחות ומאושרות אבל אף אחד לא סיפר להן שצריך לתכנן, צריך ללמוד ולהיות מוכנים למה שעומד לבוא.




כאשר אני יצאתי לעצמאות, כל החברות הטובות שלי, המשפחה, הדודים, כולם כולם אמרו לי "לכי על זה, את תצליחי". אני מעריכה את זה. כולם אמרו לי שהם מקנאים בי, שאני אמיצה וכל הכבוד לי. אבל אף אחד מכל הסובבים לי לא שאל אותי שאלות קשות. הסתדרתי והצלחתי למרות זאת, אבל בשלב מסוים הייתי צריכה לשבת ולתכנן את עתיד העסק שלי. וכאשר עשיתי את זה , פתאום דברים היו ברורים, פתאום הבנתי מה הצעדים העתידיים שלי צריכים להיות, הבנתי גם עד איפה אני רוצה לגדול, יכולתי לתכנון את ההתנהלות הכספית שלי ולתכנן השקעות בעסק.


התוכנית הופכת את החזון למציאות, בשלבים נכונים והדרגתיים. התוכנית מלמדת אותנו מה הכלים שאנחנו צריכות להשיג כדי להצליח. איפה החוזקות שלנו ואיפה החולשות, התוכנית מכריחה אותנו להיות יסודיות, לעשות מחקר, לפתוח לוח שנה ולקבוע יעדים- התוכנית מחייבת אותנו להצליח ועוזרת לנו להבין איך.

אז איך מתחילים? קודם כל במחקר, תחקרו ברשת כל מה שאתן יכולות על התחום, על השוק, על המתחרים. תצאו מהבית ותעשו לקוח סמוי למתחרים, תכינו קבוצות מיקוד מחברות ומשפחה. תקראו סיפורי הצלחה מהעולם, חפשו מודל שאתן מזדהות איתו וחקרו את ההצלחה שלו. המחקר הזה יניב הרבה שאלות, תשובות ורעיונות. עכשיו אפשר להתחיל לשבת על תוכנית ולבנות שלבים, לחפש עזרה ברכישת כלים ולהבין מה היעדים.

יום רביעי, 18 במאי 2011

אמא יקרה לי

במסגרת עבודתי אני מלווה, מייעצת ופוגשת המון נשים, רובן אימהות. להקים ולנהל עסק עצמאי במקביל לניהול חיי משפחה זו משימה מורכבת. המשאב הכי יקר-את, לא יכולה לעשות הכל כל הזמן. אי אפשר להשקיע מה שצריך בעסק ולהיות כל כולך בו מבלי להקדיש זמן איכות למשפחה, לבלות עם הילדים, ללכת למסיבות כיתה, להכין שיעורים, לקחת את הילדים לרופא, לבלות עם בן זוגך היקר ומה לגבי פגישה חטופה עם חברות רחמנא ליצלן. כל יום מצריך הערכות חדשה, כל רגע צריך למצוא איזונים ותמרונים.

אבל בתמרונים אנחנו אלופות, אנחנו באמת מסוגלות לעשות הכל, מה לעשות לנשים יש כוחות על. הבעיה היא עם נקיפות המצפון והמדרון החלקלק של הניסיון לפצות. "השבוע לא אכלתי אף ארוחת ערב עם הילדים", "אתמול הם לא הלכו לישון עד שחזרתי הביתה כי הם התגעגעו לאמא" כי המשפטים הקשים האלו שמשקפים באמת מציאות קשה. אבל אני רוצה לספר לכן על אמא שלי. היום כאישה עצמאית אני רוצה לחלוק אתכן את ילדותי.

אמא שלי הייתה עצמאית, הייתה לה מעבדה מצליחה כאשר היא ואבא שלי התחתנו והיא עבדה מאד קשה. כאשר אני נולדתי (אני הבת האמצעית) היא החליטה לסגור עסק משגשג כי היא פשוט לא עמדה בזה, העומס היה גדול מידי. אז היא התחילה לעבוד כשכירה בחברה גדולה, הייתה קמה עם שחר, מבלה עם כוס קפה בסלון , היא אהבה ואוהבת עד היום את שעות השקט האלו לעצמה. היא יצאה לעבוד מוקדם בבוקר וחזרה בשעות הצהריים המאוחרות. המטפלת חיכתה לנו בבית עם ארוחה חמה, בית נקי ומסודר ורק אחרי כמה שעות אמא הייתה מגיעה. בערב אמא לא נחה, אמא הייתה יוצאת להנחות קבוצות ואבא היה מכין לנו ארוחות ערב, מקלחות ומשכיב לישון. הייתה לי ילדות מאושרת, היו לי אבא ואמא, אחים, חברים ולא היה חסר לי דבר. לפעמים, אמא הייתה לוקחת יום חופש מהעבודה ומקדישה אותו לכל ילד בנפרד ליום כיף! המסורת הזו התפתחה לתרבות שלמה עם אמא שלי, עד היום אנחנו נפגשות לקפה וסיבוב בקניון, אנחנו נפגשות לקפה כל יום שישי בבוקר עם הפרלמנט הנשי המשפחתי.
אמא שלי החליטה בגיל 40!!!, עם שלושה ילדים, משפחה לפרנס לצאת ללימודים נוספים. היא החליטה ללמוד תזונה כדי לפתח את העסק שלה של הנחית קבוצות לירידה במשקל. 4 שנים אמא שלי למדה בבקרים, עבדה בכל רגע שיכלה ולמדה אנטומיה, פיזיקה, כמיה והשד יודע מה עוד. בשבתות היא הייתה יושבת לקבוצות למידה עם חברות, היא עשתה את הלא יאמן וסיימה את התואר בהצלחה. אם זה לא מספיק במהלך הלימודים היא החליטה להקים מכרז לנשים, מרכז המציע פסק זמן מהחיים הקשים לפנאי, טיפוח, פינוק, אוכל טוב- זה היה לפני יותר מעשור שנים ולדעתי היא הייתה החלוצה בתחום. אבל שותפה בעייתית הביאה את העסק לסגירה ואמא שלי הייתה שבורה. לא דיברה על זה אבל ראיתי. אמא לא התייאשה, היא אספה את השברים והתרוממה.
אחרי שסיימה את התואר אמא שלי התמחתה בתזונה גריאטרית ועבדה בהמון בתי אבות, כל יום פקדה בית אבות אחר או מספר בתי אבות. כיום היא נחשבת לאחת הדיאטניות המכובדות והמובילות בתחום. גם כאשר עבדה כל כך קשה בבקרים, בערבים היא הייתה נוסעת להרצות על תזונה בכל מיני פורמים ופעם אחת היא אפילו לקחה אותה איתי. תמיד, תמיד אהבתי לבוא לעבודה של אמא שלי, תמיד אהבו אותה ותמיד היה לי נחמד להצטרף.
אם תשאלו את אמא שלי אם היו לה נקיפות מצפון, אני משוכנעת שכן. אם תחשבו את זמן הנטו שהיה לנו יחד אולי זה יראה מעט אבל היתה לי ילדות מאושרות ויותר מכל אמא שלי, בדוגמה אישית הפכה אותי למה שאני היום. לאישה עצמאית, יזמית, חרוצה, אישה שמאמינה בעצמה ויוצאת להשיג לעצמה חלומות, מאמינה שהכל אפשרי. השיעור שאמא שלי נתנה לי יקר מפז. מעולם לא הרגשתי לבד, תמיד ידעתי שאני יותר חשובה ושאם אני במשבר אמא תעזוב הכל ותהיה שם.
אז אימהות יקרות, תעניקו לילדים שלכם את השיעור הזה בלי נקיפות מצפון, תפעלו כפי שאתן הייתן אומרות להם לפעול- הכל אפשרי, תחלום ותעבוד קשה!


* כן אמא אני יודעת שאת תהרגי אותי על התמונה, אבל בחרתי כזו שגם אני לא יצאתי טוב- שנסבול יחד :)

יום ראשון, 15 במאי 2011

כמה כיף לחלום

יש לי חלום סודי, תמיד ששאלו אותי מה את רוצה לעשות שתהיי גדולה עניתי תשובת מסווה כדי שלא יגלו את החלום האמיתי שלי. החלום שלי נולד לפני עשר שנים והיום אני יכולה לראות עד כמה הוא היה ועדין פורץ דרך. חנות בכיכר המדינה, חנות בשם מיה, בלי הסברים, בלי ניקוד פשוט מיה. ובחנות יש את כל מה שאני אוהבת, מיני קופר אדומה, גוצי אנווי, מייק אפ של מדינה מילאנו, מים של פיגי, קנווד צבעוני ומה שאני חפצה בו באותו רגע. הנשים שיקנו בחנות יקנו כי הם קונות ממני, מובילת דעה מבלי שהן בכלל יודעות מי אני. הזהות שלי, הליקוט של המוצרים, הכל בסודי סודות. זה החלום המגלומני שלי, יש בו המון ממני והיום הוא כבר לא סודי.



אנחנו מפחדים לחלום, אנחנו מתנהלים ומחושבים, חושבים שבחלום ובפנטזיה אין עתיד כלכלי. זו הטעות הראשונה של מעצבים ושל עסקים קטנים. בעידן של היום, בו יש לנו כצרכנים שפע רב של פריטים וגירויים אנו מחפשים חלומות. אנו קונים מותגים ומתאהבים בחנויות כי הן מאפשרות לנו להציץ, לקחת חלק מחלום קטן של מישהו. העסקים הקטנים מנסים ליעל את העסק שלהם, לרכב על טרנדים קיימים, להעתיק ולחקות הצלחות ומהר מאד נוטשים ומאחסנים את החלום שלהם. זה מתכון לאכזבה וכישלון. המשימה הראשונה של כל עסק ובעיקר כל מעצב בראשית דרכו היא לחלום מידי יום ולחלום בגדול.
דרך החלום אנו מגלים מי אנחנו, מה הקול הפנימי שלנו, איפה אנחנו נמצאים בתוך העולם הגדול הזה ולאיפה אנחנו רוצים להגיע. גם חלומות אפשר להפוך לכלכליים, גם חלומות יכולים להשתנות. אך השלב הראשון הוא לחלום ולהעז לעשות זאת בגדול, ממש כמו ילד קטן עם דמיון עשיר, לצלול לעולם הפנטזיה לרשום חוויות.
עסקים קטנים מרגישים לא מגובשים, מתנהלים בתוך שדה קרב ומגיבים לשטח. השלב הראשון בגיבוש הזהות האישית והעסקית, ביצירת השפה והעיצוב של העסק הוא החלום. לאן אתם חולמים להגיע?

שאלת השאלות- מי אני?

מי אני?
כאשר מקימים עסק אנו מקדישים זמן רב לתוכנית העסקית, לבחירת מיקום, לקנייה של סחורה וחומרי גלם ושוכחים משאלות חשובות שהן הבסיס להצלחה והבסיס לשיווק נכון של העסק. הנקודה הראשונה שבה יש להתחיל היא לשאול שאלות והשאלה הראשונה היא- מי אני?!

התברכתי, מגיל מאד צעיר ידעתי מה אני רוצה לעשות. כאשר ערוץ 2, הערוץ המסחרי הראשון בישראל, עלה לאוויר הרגשתי אופריה. הייתי מקליטה פרסומות ומנתחת אותן עם אחי הקטן. אני זוכרת את הפרסומת של מי עדן, בה שורה של גברים חסונים העבירו מכלי מים, אני זוכרת שהסברתי לו איך הפרסומת פונה לקהל המטרה, מחנכת שוק, מרגשת ופונה לאמוציות. כמובן בשפה של ילדה בת עשר. בגיל 12 כבר כתבתי את הקמפיין הראשון. תפוזינה השיקו את המשקה הקל, לקחו את מיץ התפוזים משולחן ארוחת הבוקר והוציאו אותו לרחובות החמים של ישראל. אז היו לי רעיונות, וכתבתי אותם. בעפרון, עם שגיאות כתיב, פניתי למנהל השיווק של יפאורה והצעתי לו לעשות שת"פ עם גלגל"צ שבדיוק היו הרדיו הצעיר והבועט בישראל. אני לא ארחיב בתכנית אבל הייתה כזו ואם יורשה לי לומר- די מבריקה אבל מנהל השיווק אפילו לא ענה בחזרה...
ידעתי מגיל מאד צעיר מה אני רוצה לעשות, מה אני אוהבת, במה אני טובה ובזמן שחברים שלי חיפשו תשובות ברחבי העולם אני כבר למדתי והתחלתי לעבוד בתחום.
השאלה הראשונה שאני שואלת את כל העסקים שאני פוגשת היא- מי אתה? תספר לי בשתי שורות מי אתה, מה אתה עושה, מה אתה שונה, למי אתה פונה וב- 2 שורות. עסקים שמתנהלים כבר חודשים ושנים לא מצליחים לענות לי על זה. הם אבודים. השאלה הזו היא קריטית והנקודה הראשונה בה מתחילים את העבודה על העסק. אני ממשילה את העסק לעץ, כאשר השורשים שלו איתנים באדמה, הוא בטוח בעצמו הוא יעמוד מול כל איתני הטבע, וכאשר השורשים חלולים ורקובים משב רוח קל יפיל אותו לקרקע.


הגדירו את השורשים שלכם- מי אני? מה מגדיר אותי? מה הערכים שלי? במה אני מאמין? אם הייתי אדם, איזה אדם הייתי? ומפה מה העסק שלי? מה ההגדרה שלו?
התשובות צריכות להיות לפי הגדרתי "חי"ר"- חדשניות, יצרתיות ורלונטיות לקהל המטרה.
האם שמעת כבר את הסיפור שלך במקום אחר? האם ההגדרה של העסק שלך מתאימה גם לעוד עסקים? מה בסיפור שלך מרמז לי על המוצרים שלך? גם אחרי שבדקנו וניסנו לענות על שאלת "מי אני?" חשוב לבחון האם הסיפור טוב ועומד בהגדרה של חי"ר. (בהמשך אסקור כמה סיפורי מותג ואדגים מי עשה חי"ר ומי החמיץ- תעקבו!)
שאלות קשות שבדרך כלל משתקות אותנו, אז אני מזמינה אתכם לשולחן העבודה, לחטט בסקיצות, לחפש את נקודות ההשראה, לכתוב, לכתוב, לכתוב ומשם יבואו התשובות.

יום ראשון, 8 במאי 2011

יום עצמאות שמח

יום העצמאות הוא יום מרגש מאד עבורי, מאז שהייתי קטנה אהבתי לצפות במדליקי המשואה. אנשים שחלק מהחיים שלהם משמש השראה לכל עם ישראל ותמיד ידעתי שאני עוד אשיא משואה זו לתפארת מדינת ישראל!
יש משהו גדול במושג עצמאות, יש המון כח אבל יש גם בדידות. לפני כשנתיים יצאתי לעצמאות, החלטתי לעזוב משרה טובה בחברה מובילה עם בוסית נפלאה כי האש דלקה בי ורציתי לעשות הרבה דברים. גם רציתי לפתח קרירה שתאפשר לי לגדל את ביתי הבכורה ולהקים משפחה(כמה סימלי שביתי נולדה בדיוק ביום העצמאות). מאז אני מלווה עסקים קטנים, מעצבות, אמניות, יוצרות, יזמיות בתהליך שלבנות, לשקם, לרענן, לחזק את העסק שלהם. רבות מהן, הן נשים, אימהות שעוברות מסע מרתק לעצמאות שלהן. העצמאות והפריחה שלהן מעניקות לי את העצמאות והפריחה שלי.

ליאת שרון בורכה בכישרון רב, לב ענק שמחבק את הסביבה, את המשפחה וכל מי שמגיע איתה במגע. כשפגשתי את ליאת היא מאד רצתה להצליח, היא עשתה אריחים וכלים צבעוניים ויפים בסטודיו שלה. היא לא הבינה איך היא עוד אמורה להצליח, הרי הכלים שלה הכי יפים, היא משקיעה בהם מכל כולה והמוצר מושלם. יחד עברנו תהליך מרתק שנתן לליאת את הכלים לשווק נכון את העסק שלה, להגדיר את השפה שלו, להגדיר את החשיבות שלו ולהצדיק את קיומו. ליאת איפשרה לי להיות חלק מהמסע ומההצלחה וזה מרגש מאד! אלו כל הסיבות לעצמאות שלי.






"לפני שמונה חודשים נסענו לחופש באילת.
בדרך בעלי אמר לי שלדעתו הסטודיו לא מצדיק את עצמו.
בהתחלה נעלבתי, אחר כך כעסתי. בסוף הקשבתי.
כי הוא לא היה נגדי, הוא היה לגמרי בעדי, בעדו ובעד הסטודיו.
הוא ראה כמה קשה אני עובדת ומאוד רצה שהסטודיו יצליח, הוא האמין בי ובכשרון שלי.
הוא רק אמר לי את האמת.
כשחזרנו קראתי לגמרי במקרה את הבלוג של קרן שביט. לגמרי במקרה היא סיפרה שם על ערב
בהרצאתה של מיה לנדאו. אין כזה דבר לגמרי במקרה, זה היה לגמרי מדוייק ולגמרי הדבר שהייתי צריכה
לקרוא. עברו כמה שבועות והתקשרתי אליה.
קבענו פגישה והיא הגיעה אליי לסטודיו.
היא שאלה אותי המון שאלות שניסו למקד אותי לשאלה המרכזית: מה אני רוצה?
נדהמתי לגלות שאחרי לא מעט שנים שאני עובדת לא היתה לי תשובה.
כזאת היא: תמיד שואלת את השאלות הנכונות. יודעת בחושים חדים וחכמים לזהות את המקום
שעליו צריך לעבוד. שאותו צריך לפתור.
היא השאירה לי שיעורי בית: לצייר את הסיפור שלי באריחים. כי זה מה שאני עושה: אריחים.
ציירתי וגיליתי את התשובה. א-אהבה. ב- בית.
פתאום כל כך ברור, פתאום כל כך נוכח. אני יוצרת מתוך אהבה לאנשים את ביתם, את הקישוטים ונקודות החן
של הבית שלהם, מכניסה לביתם צבע ושמחה. כל כך פשוט, כל כך מדוייק.
וכזו היא מיה: מדוייקת, מקצועית, בעלת חושים חדים ומיוחדים. מרגישה אותי באופן נדיר, מלווה אותי בדרך שלי
ונותנת לי כלים שהפכו את הסטודיו שלי לבעל הצדקה ובעל הכנסה.
היא הזכירה לי מי אני, הזכירה לי את הצבע שלי, הזכירה לי את הרצונות שלי, מלווה אותי בגנגלינג היומיומי
שבין אמהות-קריירה.
איפשרה לי לתת צבע לקול שלי ולתת מקום לכשרון שלי,
מלבד הדרך האישית שעברתי היא נתנה לי כלים שיווקיים שאיפשרו לי לחשוף את הסטודיו שלי ו"להוציא אותו לאור"
היא הכירה לי את עולם הרשתות החברתיות, לימדה אותי תכנית עסקית, מיקדה אותי ביצירת קולקציות
וירידה לפרטים הכי קטנים שבניהול עסק קטן- שיהפוך להיות גדול..
היא הפכה את הסטודיו שלי לכדאי, לרווחי, לבעל ערך כלכלי למשפחה..
אני קוראת לה פסל החירות שלי, כי כזו היא:
מיה יקירתי הפכה אותי לאדם חופשי, שלא מפחד להעז,
שמעיז בצורה מאורגנת, מסודרת, עם לוחות זמנים והבנה של מה אני עושה..
בדרך הנפלאה שלה היא לא ויתרה לי וגם כשהיה לי קשה, היא לא ויתרה עליי.
ובזכותה אני לא ויתרתי על הסטודיו. לא ויתרתי על עצמי ולעצמי.
מיה בשבילי היא אשה חכמה,אסרטיבית, חזקה, רגישה, ברוכה בכשרון ובידע
בדרכה המיוחדת היא הזכירה לי את החלומות שלי ומאפשרת לי להגשים אותם..
תודה!! "

ליאת שרון



אתם מוזנים לבלוג ולאתר של ליאת

משרד יחסי ציבור לעסק הקטן?


אני מגיעה מתחום יחסי הציבור, יזמתי ולקחתי חלק במהלכי יח"צ מבריקים שבנו מותגים חזקים בארץ. אני הראשונה להכיר בחשיבות העצומה של הכלי הזה למותגים, אנשים, חברות ועסקים קטנים.
הבעיה בתחום היא "מחסום הריטיינר". למעשה, מדובר בפרדוקס, עסקים קטנים ועסקים בתחילת דרכם זקוקים קריטית ליחסי ציבור. מותג אופנה קטן לנערות זקוק לחשיפה הרבה יותר מאשר רשתות אופנה מוכרות ומובילות וכאן נעוץ הפרדוקס. לכל החברות המובילות יש משרד יח"צ גדול וצוות מוכשר ונמרץ של טובי היחצ"נים שמטפל בו במסירות מידי יום; העיתונאים, שמחפשים כל הזמן נושאים חדשים לסיקור, נעזרים ביחצ"נים, אך גם לולא היחצ"ן העיתונאים מגלים עניין רב בחברות הגדולות ומחפשים כל הזמן אנשים לראיין מתוכם ולשלב את המובילים בכתבות שלהם. העסקים הקטנים, שכל כך חשוב להם להשתלב בכתבות האלו, שכתבה אחת טובה יכולה למנף אותם ולבנות את קהל הצרכנים שלהם, לא יכולים להרשות לעצמם לשלם ריטיינר למשרד יח"צ. בלי משרד יח"צ העיתונאים לא יגלו את העסקים הקטנים, למעט מקרים של מזל והזדמנות טובה. אנו קוראים מידי יום על אותן חברות ולמעט מעטי מעט, כמעט ולא שומעים על עסקים ומעצבים חדשים.

הדילמה היא קשה. עסקים קטנים מתפתים לשכור משרד יח"צ מתוך אמונה כי זו השקעה שתבנה את עתיד העסק אך במהרה מגלים כי התקציב נגמר והתוצאות בקופה מאכזבות. יחסי ציבור הם תהליך מתמשך, תהליך הדורש אפקט מצטבר כדי להניע לפעולה ומטרתם להביא לחשיפה ולייצר מודעות. אותם אלפי שקלים בחודש אשר מופנים לריטיינר יח"צ, עשויים לשחוק הרווח של העסק ולפגוע במשאבי השיווק האחרים. הפירמות המובילות של משרדי היח"צ לעולם לא ייקחו עסק קטן, הם מכירים את הפרדוקס ולא ימליצו לעסק בשלב הזה לשכור את שירותיהם.

אז מה צריך לעשות העסק הקטן?
אני לא חושבת שצריך "לחכות שהעסק יגדל" כדי לעשות יח"צ, אני כן חושבת שכל עסק חייב יחסי ציבור מהיום הראשון. ומהרגע שהעסק מתרחב ויש את אותם אלפי שקלים להקצות לריטיינר, יש לשכור משרד יחסי ציבור מומחה. מבולבלים? אז מה עושה העסק הקטן? מקדיש בלוח הזמנים הצפוף שלו ועושה יח"צ באופן עצמאי! עבודת יח"צ עצמאית היא לא תחליף למשרד. היחצ"ן כל יום בקשר עם עשרות עיתונאים, הוא מכיר את העיתונאים באופן אישי ויודע בכל רגע נתון על מה הם עובדים, הוא יוזם כתבות, מסנכרן חשיפה לפי מועדי פרסום וסגירה ומעניק טיפול מקצועי לעסק. כאשר אני ממליצה לעשות יח"צ באופן עצמאי, זה מחוסר ברירה. אתם לא צריכים לצפות לתוצאות של יחצ"ן אבל בהחלט יכולים להשיג כמה כתבות וחשיפות שיעזרו לקדם את העסק עד שניתן יהיה לקחת יחצ"ן באופן שוטף.
יח"צ לעסק הקטן:
1. הכר וזום פגישה עם הכתבים הרלוונטיים. מה הלקוחות שלכם קוראים? באיזה אתרים הם גולשים? מה המגזינים שהם קונים ולאיזה תכניות רדיו הם מאזינים? הכינו רשימה של כל המדורים, התכניות, העיתונאים שחשובים לכם. אם אתם מוכרים גלידה מחלב נאקה ואם אתם מוכרים בגדי ים לכלבים לכל אחד יש את תא העיתונאים הרלוונטי לו. כיום כתובות המייל של רוב העיתונאים מפורסמות לצד שמם או באתר האינטרנט של גוף התקשורת כך שניתן בחיפוש פשוט וכמה טלפונים לברר את כל כתובות המייל של העיתונאים הרלוונטיים לכם. נסחו מייל פנייה אישי לכל כתב וכתב, הזמינו אותו לסיור בחנות, טעימה מהגלידה, צרפו מספר תמונות בודדות ומוקטנות. במייל כתבו בקצרה על העסק שלכם ולמה חשוב שהכתב יכיר אתכם. המטרה היא ליצור אינטראקציה, שהכתב אשר מסקר את התחום בו אתם עוסקים יכיר אתכם ואולי יבחר לעדכן אתכם על הנושאים שלו ולאפשר לכם להשתלב בכתבה ואף יכתוב עליכם באופן בלעדי. כאמור אתם לא יחצ"נים, לא הייתי מצפה שכל העיתונאים יענו לכם או שיבחרו לשתף אתכם במה שהם כותבים אבל אם תציגו את החדשנות והייחודיות שלכם, בוודאי רובם ישמחו לשתף פעולה באופן זה או אחר. לאחר סבב התכתבויות הכינו רשימת תפוצה אותה תעדכנו על קולקציות חדשות או מהלכים חשובים (חשבו פעמיים לפני שאתם שולחים לכולם, האם באמת יש פה חדשנות או שאני מנדנד?! )

2. הכר את הז'רגון-
קומוניקט (הודעה לעיתונות) הוא מסמך וורד ובו יש כותרת, כותרת משנה, מלל ובו מפורט כל מה שחשוב לדעת על העסק ועל מוצר ספציפי, פרטים ליצירת קשר עבור הלקוחות (אתר, כתובת וכו'). חשבו על מה הייתם רוצים שהקוראים ידעו, על מה חשוב שהעיתונאי ידע, אל תספרו סיפורים ארוכים, קצרו ודייקו ככול האפשר, מסרו את כל הפרטים שצריך והקדישו מחשבה מרובה לערכים העולים מן הטקסט.
תמונה- כיום התמונה היא מקדם המכירות מספר אחת, אין כמו מראה עיניים, הפיקו תמונות טובות ובאיכות טובה. יש כמה סגנונות של תמונות, שאלו את העיתונאי מה הוא מעדיף ובאיזה גודל (תמונות של המוצרים על רקע לבן, תמונות קטלוג, תמונות אווירה).
בלעדיות וראשוניות- כיום שני מושגים אלו כמעט וחופפים ורוב העיתונאים מבקשים ראשוניות, כלומר מבקשים להיות הראשונים לספר את הסיפור ולהראות את התמונה. בררו מה כוללת הראשוניות (רק תמונה או גם את הסיפור או את המוצר) ומתי צפויה להתפרסם הכתבה. כאשר הבטחתם לעיתונאי ראשוניות, לעולם אל תפרו אותה- פעם הבאה הוא לא ירצה לשתף אתכם פעולה. מסיבות אלו התחילו בפניה לעיתונאים הכי חשובים שכותבים בגופי התקשורת המובילים.
הפקה- כאשר מדובר בהפקה, מדובר ביום או מספר ימי צילומים, כאשר הפריטים נשלחים באופן פיזי – ולא, אל תשאלו את המפיקה אם תמונה טובה יכולה להיות במקום הפריטים! הפריטים שהמפיקה בוחרת נשלחים על ידכם לכתובת ההפקה, דאגו לשליח מהימן ודייקן, ושאלו את המפיקה מתי ניתן לאסוף את הפריטים- דאגו בקנאות לזמנים וכתובות. שלחו במקביל מייל למפיקה ובו כל הפרטים על הפריטים שנשלחו להפקה ומה הקרדיט המדויק שתרצו שיופיע.
3. בלוגים-
כיום הבלוגרים מצליחים להשפיע על קהל המטרה טוב לפחות כמו עיתונאים. בטוח שאתם מכירים את הבלוגים בתחום בו אתם עוסקים, אתרו את הבלוגרים החשובים ופנו אליהם באופן אישי. התייחסו אליהם בכבוד ומקצועיות, הזמינו אותם לביקור והתייחסו לזה כמו מפגש עם עיתונאי.

4. ליזום כתבות-
בוודאי קרה לכם כמה וכמה פעמים שנתקלתם בכתבה ואמרתם לעצמכם "הייתי צריך להיות בה". אל תחכו לזה, חשבו על כתבות טובות, חדשניות, רלוונטיות ופנו לכתב. חשפו את כללי המשחק בכל כתבה, קחו כתבת צרכנות מתחום אחר, נתחו אותה - מי התראיין, על מה הוא התראיין, מה השיטה, מה הכותרת. לאחר שהבנתם את הנרטיב בכתבה נסו להתאים את הנושא שלכם לכתבה והעבירו פנייה מסודרת לעיתונאי עם ההצעה - מי אתם, מה אתם יכולים לתרום לכתבה, למה הכתבה בכלל מעניינת ולמה עכשיו ולא בעוד חודש?



קופומניה חלק ב'

בפוסט הקודם סקרתי בעיות והצעות לפתרונות כאשר מתכננים שימוש בקופונים. את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לתזמון של הקופונים בחיי המותג. כידוע "תזמון הוא הכל" ולעיתים אם נשלב את הקופון הנכון בזמן הנכון נוכל למנף את הקופון לתועלות נוספות.

השקה- כאשר משיקים מוצר או שירות חדש לעולם אנו משקיעים מאמצי שיווק ומכירות גדולים במיוחד. אנו רוצים להגיע לכל קהל היעד שלנו ולבשר לו שמותג חדש נולד, שיש לו שם וערכים והוא עונה על צורך. אנו בעצם מספרים לקהל שלנו בכל הזדמנות את סיפור המותג, באופן הרלוונטי לו. במקרים רבים, מנהלי שיווק, חברות ובעיקר עסקים קטנים, בוחרים לשלב קופון ייחודי לרגל השקה. מתי זה עובד? בפוסט הקודם התייחסתי לנקודה של תפיסת מחיר וערך והעיקרון עובד גם פה. אם אני מאפשרת ללקוחות שלי לקנות מוצר בחצי מחיר, סביר שיקנו אותו יותר אך קיים חשש שתפיסת הערך תיפגע. למוצרים שקונים אותם פעם אחת ב...- זה סיכון. אני קונה רק פעם בכמה שנים טיולון לילד, מיקס חשמלי למטבח או כורסת TV לבעלי ומקווה ללבוש רק שמלת כלה אחת בחיי. לעומת זאת מוצרים שמשקי הבית צורכים דחופות זו בהחלט הזדמנות מצוינת להשקה אשר מפחיתה דיסונס ומעודדת התנסות. חיתולים, מוצצים, קוסמטיקה ממותגת, חנויות נישה ועוד יכולים לנצל את הקופון החד פעמי ולהביא לחשיפה רחבה בפני קהל המטרה וחשוב יותר מכך להתנסות ראשונית חיובית.
עונתיות- בכל תחום כמעט יש עונתיות, בפסח אנו קונים כלי בית ומתנות לאפיקומן, לפני פסח אנו עסוקים בניקיונות, בחודשי הקיץ אנחנו מחפשים הפעלות לילדים וחופשה במחיר טוב לכל המשפחה, לקראת החזרה ללימודים אנו קונים ילקוטים, בגדים ומכשירי כתיבה... נראה טריוויאלי? שימו לב למקבצי הפרסומות, הם יכולים ללמד באופן חד משמעי על "העונה החמה" החל מעונות הביטוח (דצמבר) ועד חגיגות החלב והגבינה שאנו רואים בימים אלו טרום חג שבועות. השימוש בקופון בעונה החמה של העסק יכולה להביא לפריחה או לקריסה.
אדגים את שני המקרים: חברה המספקת שירותי ניקיון ומספקת עוזרת בית ברחבי הארץ רוצה לנצל את ההכנות לפסח ולהביא לחשיפה, התנסות ועלייה בהזמנות בתקופה שלפני החג. החברה מחליטה לצאת בקופון המעניק 5 שעות עוזרת בחצי המחיר. התזמון הנכון לצאת הוא בדיוק כשמתעורר הצורך, כאשר משק הבית מחפש עזרה ולא מצליח לגייס אותה- כחודש לפני החג. בגלל שהקופון הוא יומי, חשוב לעשות מחקר לקוחות ולזהות את הזמן שבו נוצר הצורך האמיתי. כאשר פוגשים את הקופון הנכון בזמן שמתעורר הצורך, והחלטת הקנייה והרכישה עצמה הן מיידיות וכך מצליחים לייצר התנסות ראשונית. יש להגביל את ההתנסות כך שבכל מקרה יהיה צורך לרכוש שעות במחיר מלא. (משק בית בממוצע נעזר בכמה שעות של עוזרת? אין לתת שובר בחצי מחיר למספר המלא של השעות!). המטרה - להגיע למספר רב של משקי בית, לחשיפה והתנסות ראשונית במטרה לייצר המשכיות של ההתקשרות בהכנות לפסח ואחרי החג. הבעיה בקופון בעונה החמה היא שהוא עשוי לייצר עומס רב ובעיות אספקה ושירות. עומס זה מכביד על החברה בתקופה חשובה וקריטית אשר אמורה להוות מנוף כלכלי לשאר השנה ועשוי לחבל במוצר הסופי. אם אותה חברת ניקיון לא תגברה את מערך כוח האדם שלה בהתאם (מעבר לגידול הצפוי מבלי הקופון) ונאלצה לגייס כח אדם לא מוכשר ושאינו עומד בסטנדרטים שלה רק כדי להיענות לעומס הרב, הרי שהמוצר הסופי נפגע, הלקוחות לא מרוצים, שירות הלקוחות לא מצליח לענות לפניות הלקוחות ונותר טעם רע בפה של הלקוחות החדשים וחמור מכך של הקיימים שמרגישים זנוחים.
"מחנכים" שוק- מותגים ושירותים אחדים נאלצים "לחנך" את השוק, ללמד אותנו משהו אחר, לגרום לנו להתנהג אחרת מבעבר וכדי לעשות כך משקיעים משאבים ומאמצי שיווק אדירים. חברות הרכב מנסות "לחנך" אותנו להשכיר רכב לסופ"ש, מועדוני הספא "חינכו" אותנו להתפנק עם חברה, להזמין נותני שירות שיסדרו לי את ערמות הדפים בבית, לשלוח את החתול לפנסיון במקום לחברים ועוד. הקופון יכול בחלק מהמקרים להיות כלי עזר אשר מקל על הלקוח ומאפשר לו את ההתנסות הראשונית, מאפשר לו לחוות חוויה שונה וכמובן להפוך להיות שגריר של אותה חוויה. לדוגמא, שירות של מבשלת פרטית למשפחה שהוצע באחד האתרים, ממחיש את "חינוך" השוק. אני עובדת קשה וזמן לבשל אין (ואם היה, אני מראש מוותרת על התענוג), עד היום סבתא בישלה , קניתי אוכל מוכן, אכלנו בחוץ הרבה ובעיקר מצאנו פתרונות יצירתיים באותו הרגע. מעולם לא השתמשתי במבשלת, מה אני, מלכת אנגליה? אבל רגע... ב- 100 ₪ תבוא גברת ותכין מהקניות שלי מטעמים?! למה לא?. אז היא הגיעה, בישלה ואני למדתי איך זה עובד, מה מכינים לה, כמה זמן לוקח לה לבשל וכמה קופסאות של אוכל טעים אני מקבלת. יש לי את הטלפון שלה על המקרר שלי ו"חונכתי" לשירות הנפלא הזה. מותג שנאלץ "לחנך" שוק חייב לצפות שאם הוא הצליח במלאכה יקומו לו מתחרים, זה לא נחלת הקופון אלא תקף בכל אפיקי השיווק.

אלו רק דוגמאות למרכיב התזמון בתכנון של קופונים. מקווה שהצלחתי להמחיש לכם את אלמנט זה ושתצליחו להשתמש בכלי זה בחוכמה.

יום שני, 2 במאי 2011

קופומניה- חלק א'



שגעת הקופונים הטריפה את ישראל ואחרי שארץ נהדרת הקדישו מערכון לתופעה, חשבתי לעשות סדר ולעזור לבעלי העסקים להחליט מתי עסקה משתלמת ומתי לא.
היתרון שהקופונים מציעים לגולשים הוא ברור, לפחות חצי מחיר על הקנייה, אך מה אתרי הקופונים יכולים להציע לחברות, מותגים ויצרנים ואיך לעשות את זה נכון?
תזרים מזומנים- הקופונים יוצרים לחברות תזרים מזומנים - ביום אחד הם מרוויחים תזרים גדול ומכובד שיכול לאפשר להם לממן את המשך הצעדים השיווקיים שלהם.
חשיפה גבוהה- לאתרים הקופונים רשימות דיוור ענקיות ובכך כל מותג שמשתתף נחשף בפני כמות אדירה של לקוחות, בין אם הם קונים את הקופון או לא.
טראפיק- הקופונים מייצרים תנועה מסיבית לחנויות או לבתי העסק, ורוכשי הקופון שמגיעים לבית העסק כדי לממשו מייצרים לבעליו הזדמנויות רכישה נוספות.


קרדיט תמונה:nottakit



שיקולים בעסקאות קופונים לבעלי עסקים:
1.תפיסת מחיר- קביעת מחיר למוצר נובעת משיקולים רבים, כגון עלויות, ביקוש, פעילות המתחרים ועוד, אך אחד השיקולים החשובים הוא מדד הנחשקות. מותגי יוקרה בהגדרתם צריכים להיות מותגים שאינם נגישים לרוב האוכלוסייה ורק קומץ קטן יכול להרשות לעצמו אותם. אסטרטגיה זו של נחשקות הכרחית להמשכיות של המותג וחיזוק הערכים שלו בפני קהל המטרה. לאחרונה יצא לי להיתקל במותג יוקרה בתחום הילדים אשר בנה את המוניטין שלו באמצעות מובילי דעה מחו"ל ומוצריו מוגדרים כמוצרים אופנתיים ויקרים לילדים. עד טירוף הקופונים, החברה מכרה את המוצרים לחנויות בארץ ובעולם וכאשר הגיעו שגרירי הקופונים להנהלת החברה, החשבון הראשוני היה נראה פשוט. במקום שתמכרו לחנויות (הרי יצרן מוכר לחנות בחצי ממחיר הצרכן לפחות ומכאן ההנחה הפשוטה של 50%) תמכרו קופונים למוצרים שלכם בחנות המפעל. ואכן הקופונים היו הצלחה אדירה! כל כך גדולה שהחברה החליטה להשתתף בכל אתר קופונים אפשרי- וכידוע יש מבחר רב. החברה קיבלה ביום אחד תזרים מזומנים של עונה שלמה! הכסף סינוור את ראשי החברה וגרם להם לפספס כמה נקודות חשובות. באותה תקופה של המכירות באתרי הקופונים, המוצרים לא נמכרו בחנויות. החנויות התמרמרו על כך שהחברה עושה מכירות בקופונים ולכן הבינה שהיא לא צריכה לקדם ולהציג את מוצרי החברה ולכן הורידה אותם מהמדפים הבולטים ואחסנה אותם אי שם במחסני החנות. אך החסרון הבולט מכל - המותג איבד מהנחשקות שלו. אני מודה, קניתי לביתי מספר פריטים באותם קופונים, לקנות את התיק הכי חם ובובה שכל כך רציתי בחצי מחיר- הזדמנות פז. הבעיה היא שמאותו רגע אני לא אהיה מוכנה לשלם עוד על המותג מחיר מלא. תפיסת הערך של המותג נפגעה והחברה תצטרך להשקיע משאבים נכבדים כדי לשקם אותה. ואני שוב חוזרת לתפיסת הנחשקות-ניסוח, אחרי שאני וכל החברות שלי לספסל הגינה ירדנו באותו היום עם אותו התיק, התבוננו זו בזו וצחקנו. איך קופון אחד הפך מותג עילית נחשק למוצר זול ועממי שאיננו ייחודי ולכן כיום אני לא מבינה למה קניתי אותו מלכתחילה.
הפתרון-
אני לא מאמינה שמותגי יוקרה לא יכולים להשתתף בחגיגת הקופונים-ניסוח, נהפוך הוא. כל מותג צריך להכיר את התופעה אך לדעת איך להשתמש בה נכון. הצעתי- להגביל את תדירות השימוש בכלי; להציע פריטים מקולקציה קודמת (באופן זה רק מעלים את הנחשקות של הקולקציה החדשה); במידה ורוצים לקבל את החשיפה לקהל המטרה מומלץ להגביל את מספר הקופונים "רק עשרה מאושרים יוכלו לקבל...", הבאזז שיתקבל ברשת ישרת את המטרה.
2. חוק המספרים הגדולים- מה תעדיפו - 50% הנחה או 50 ₪ הנחה? כמובן התשובה הברורה היא: תלוי על מה, אך קחו עוד רגע להרהר בשאלה. מוצרים שמחירים נמוך מציגים חסכון שקלי נמוך לרוכש הקופון הפוטנציאלי ובכך מאבדים מתחושת "המציאה". האם אני באמת חייבת להזדרז ולרכוש קופון על מוצץ או על סרט? האם אני מרגישה דחף בלתי מוסבר לא להחמיץ את ההנחה המטורפת של 30 ₪?
הפתרון- אנשים מחפשים את החיסכון השיקלי ולכן הפתרון הוא להציע קופון על יותר מוצרים באותה מכירה, לדוגמא - במקום למכור מוצץ אחד מכרו ערכה של שלושה מוצצים עם סל מוצצים מעוצב; במקום למכור כרטיסים לסרט, מכרו כרטיסיה של 3 כרטיסים זוגיים (6 כרטיסים סה"כ) - כך מוכרים יותר מוצרים, מקבלים תזרים גדול יותר של מזומנים ומצליחים למכור יותר קופונים.
3. קונים חדשים- הקסם באתרי הקופונים הוא שהם מביאים חשיפה רחבה ללקוחות חדשים. אך אין לקחת את זה כמובן מאליו - האם באמת הלקוחות שהגיעו לא הכירו אותי קודם? האם אלו לקוחות שלי שחיכו לקופון כדי לשוב לבקר בחנות שלי? במידה והשקתי חנות חדשה אז בוודאי שקופונים אלו יעזרו לייצר לי טראפיק חשוב. אך קופונים רבים פונים לקהל לקוחות קיים ושבוי. אני וקרובות משפחתי פוקדות באופן קבוע מותג איפור משובח, ולהערכתי אחת לחצי שנה אנחנו מחדשות את מלאי האיפור שלנו, אז בוודאי שאני אקנה קופון שתוקפו לחצי שנה כי בטווח הזמן הזה אני אחזור לבקר באותה חנות. במקרה שלי אני ובנות משפחתי שמחנו על החיסכון ואתר הקופונים שמח על העמלה שלו, מותג האיפור לדעתי הפסיד במהלך.
פתרון- מיקוד והכרה של התהליך. חקרו מי קהל המטרה שאתם רוצים למשוך ומה אתם רוצים שיעשה- יבקר בחנות? יזמין באינטרנט? מתי אתם רוצים שיעשה את זה? האם הקופון הוא לתקופה קצרה יותר או קופון שיוצר העמקת סל- כזה שגורם לי לקנות יותר? האם הקופון מיועד למימוש בחנות מסוימת וחדשה ובכך יעניק לחברה ערך מוסף?.
כיום יש אתרי קופונים נישתיים - בחודשים האחרונים קמו לפחות שלושה אתרי קופונים לאימהות ואני מאמינה שהתופעה רק בראשיתה ונישות נוספות יקומו - נצלו את הפנייה לנישות וקדמו את התחום שלכם.
4. באזז- אם יש בהלת קניות לקופון הוא ימכור את עצמו ויצליח לייצר באזז מטורף ברשת.
כאשר מכרו קופונים לסופר גדול וזול במרכז הארץ, נשים ישבו וחיכו עם חמישה מחשבים פתוחים כדי לקנות את הקופונים. הקופון הצליח לייצר באזז ובהלת קניות. אם תשאלו אותי, הייתי מחכה עם זה לתקופת החגים ואז בתקציב קטן נכנסת בדלת האחורית לכל המפרסמים הגדולים.
קופון שמריצים אותו, יוצרים לו צפייה ברשת ואורזים אותו נכון, מצליח להימכר בשניות ויוצר שיחה חיובית רבה ברשת.
קופון שנחטף נחשב מלך הכיתה, הוא מעניין ויוצר אצל אלו שלא עמדו על המשמר הערכה שהם החמיצו משהו טוב וסביר שילכו לרכוש אותו בכל זאת, הרי אף אחד לא אוהב להישאר מחוץ לתמונה.
פתרון או למעשה המלצה- התייחסו לקופון כמוצר, תזמנו אותו למועד מסוים כזה שחשוב לכם כמו חגים, קיץ, חופשות, הגבילו את מספר הקופונים ועבדו חזק ברשתות החברתיות ובשיחות גולשים כדי לייצר לו באזז.

בפוסט הבא אדבר על תזמון הקופון וחשיבות מרכיב הזמן והרלוונטיות ללקוח.